חוות דעת רשלנות רפואית אורתופדיה ומחלות עצב

אורתופדיה היא תחום רפואי רחב הדורש מיומנות מקצועית גבוהה. המורכבות של התחום גורמת לא אחת לשגיאה הן באבחון בעיה קיימת והן בקביעת אופן הטיפול בה. גם אם השגיאה באבחנה נגרמת בתום לב ולא בכוונה תחילה, עדיין ניתן לראות בה רשלנות רפואית.

בעקבות הרשלנות ניתן להגיש תביעת פיצויים כנגד הרופא המטפל, תוך תביעת פיצויים בסכומים גבוהים. מהי בעצם רשלנות רפואית? מהי אורתופדיה ומהם הקשיים הניצבים בפני רופא אורתופד בקביעת גורמי הבעיה ואופן הטיפול בה? מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית אורתופדיה? למה חשוב לשכור את שירותיו הטובים של עורך דין רשלנות רפואית? בשורות להלן נשיב לשאלות הללו בהרחבה.

אורתופדיה והחשיבות של מקצועיות של הרופא האורתופד המטפל

אורתופדיה היא תחום ייחודי ברפואה, שעניינו מערכת השרירים והעצמות בגוף. העיסוק בתחום מחייב מומחיות והיכרות מעמיקה עם גוף האדם באופן כללי, ועם מערכת השרירים והעצמות בפרט. אחד המאפיינים העיקריים של התחום הוא ריבוי הגורמים האפשריים לבעיות אורתופדיות שונות מצד אחד, וריבוי התוצאות האפשריות של כל אחת מהבעיות האורתופדיות מצד שני.

כיוון שכך, רופא המתמחה באורתופדיה נדרש לידע מעמיק והיכרות יסודית שתאפשר לו להעניק חוות דעת רפואית רלוונטית. חוות הזעת הזאת תזהה את הגורמים לבעיות פיזיולוגיות שונות ותאפשר לקבוע את אופן הטיפול הנדרש. שגיאה באבחנה עלולה למנוע מהמטופל טיפול ראוי ולהחמיר את הבעיה ואת הנזקים שעלולים להיווצר בגללה.

מהי בעצם רשלנות רפואית?

ההגדרה הקצרה של רשלנות רפואית היא אבחנה שגויה או טיפול שגוי בבעיה רפואית. עם זאת, האבחנה או הטיפול הלקוי לא ייחשבו רשלנות רפואית, אלא אם בעקבותיהם נגרמו נזקים רפואיים משמעותיים למטופל.

חשיבותה של חוות דעת רשלנות רפואית אורתופדיה ומחלות עצב

במטרה לקבוע ולאשש קיומה של רשלנות רפואית המצדיקה הגשת תביעת פיצויים, יבחנו אנשי מקצוע את אופן ההתנהלות של הרופאים ואת מידת הסטייה שלהם מרמת הזהירות הסבירה הנהוגה במקרים דומים.

לאילו סוגיות מתייחסים בחוות דעת רשלנות רפואית אורתופדיה ומחלות עצב?

על מנת שמומחה יגבש חוות דעת רשלנות רפואית אורתופדיה ומחלות עצב, הוא צריך להתייחס לסוגיות הבאות:

1. עמידה באמות מידה מקובלות: אם הרופאים המטפלים פעלו על פי אמות המידה המקובלות, כי אז גם אם התוצאה לא היתה טובה, לא ניתן לייחס להם רשלנות רפואית.
2. עמידה בכללי הזהירות ורמת הזהירות הסבירה: עם השנים התפתחו ברפואה המודרנית, בדגש על הרפואה האורטופדית, כללי זהירות מחייבים בסוגים שונים של טיפולים. אי עמידה בכללי הזהירות שבעקבותיה נגרמו נזקים רפואיים למטופל, יהיו עילה מספקת להגשת תביעת רשלנות רפואית.
3. רישום תרופות: גם שגיאה ברישום תרופות עלולה להיחשב רשלנות רפואית. זאת, בעיקר אם התרופות מסוכנות למטופל עקב רגישות או עקב פגיעה אחרת שהן עלולות לגרום לו, בעודן מטפלות בבעיה שלשמה הן נרשמו מלכתחילה. זאת, כמובן, בתנאי שניתן היה לצפות את הנזקים האפשריים בעת רישום התרופה.

מתי ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית תלויה בשני גורמים עיקריים: קיומה של רשלנות רפואית, והזמן שחלף מרגע הפעולה הרשלנית ועד להגשת התביעה. באשר לעילה – כבר הוזכרה לעיל העובדה שסטייה מרמת הזהירות הנדרשת יכולה להיות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

התובעים חייבים להביא, מעבר למסמכים המתועדים בתיק, גם חוות דעת רשלנות רפואית אורתופדיה ומחלות עצב של רופא מומחה בתחום. מרכיב נוסף בתביעה הוא הזמן שחלף מרגע הרשלנות. בדרך כלל ניתן להגיש תביעה כזאת עד שבע שנים ממועד הרשלנות הרפואית. אם התוצאה של הרשלנות מתגלה באיחור, כי אז הגשת התביעה תתבצע לא יאוחר מאשר שבע שנים ממועד הגילוי של התוצאה כאמור.

מי יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית יכולה להיות מוגשת הן על ידי הנפגע עצמו והן על ידי בני המשפחה שלו. בדרך כלל, החלוקה בעניין זה היא כדלקמן:

• הגשת תביעה על ידי הנפגע: הנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית יכול להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. הוא יכול לפנות לעורך דין רשלנות רפואית, שיסייע לו בהליך עד להוכחת הרשלנות הרפואית וקבלת הפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו.
• הגשת תביעה על ידי ההורים: אם הנפגע הוא קטין, תביעת רשלנות רפואית יכולה להיות מוגשת על ידי ההורים. תביעות מהסוג הזה יכולות להיות מוגשות בגין טיפול רשלני בפגיעה שהילד חווה, או בגין רשלנות רפואית בהריון או בלידה. במקרים שהנפגע סובל ממגבלה המונעת ממנו להגיש תביעה, ההורים או האפוטרופוסים שלו יכולים להגיש את התביעה בשמו, ובלבד שהם מוכרים ככאלה על פי החוק.
• הגשת תביעה על ידי הנפגע אחרי שהגיע לבגרות: אם לא הוגשה תביעת רשלנות רפואית עד הגיעו של הילד לגיל 18, עומדת בפניו האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בתוך שבע שנים מרגע שהגיע לבגרות. המשמעות היא שעד גיל 25 הוא עדיין יכול להגיש בקשה כאמור לעיל.

למרות האמור לעיל, ההמלצה היא להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית סמוך ככל האפשר למועד שבו התגלתה הרשלנות הרפואית לכאורה. נכון להיום, הקמה ופירוק של מוסדות רפואיים מתרחשת לעיתים קרובות יחסית. כתוצאה, מוסד רפואי שהיה קיים יחדל מלהתקיים עד למועד הגשת התביעה, מה שעלול להפוך אותה לבלתי רלבנטית. גם מציאת התיק הרפואי הספציפי עלוה להפוך לבעיה בדיוק מאותה הסיבה.

חוות דעת רשלנות רפואית אורתופדיה ומחלות עצב – למה להסתייע בעורך דין רשלנות רפואית

לכאורה, הגשת תביעת רשלנות רפואית איננה מחייבת סיוע מקצועי. עם זאת, העדר סיוע של עורך דין רשלנות רפואית דן את התביעה לכישלון כמעט ודאי. בכל תביעה כזאת מעמידים הנתבעים סוללת עורכי דין. זאת, במטרה למזער את הנזקים שנגרמו לכאורה ואיתם את הפיצויים שישולמו לנפגע.

עורך דין רשלנות רפואית ירכז את הנתונים הרפואיים ויזמין גם חוות דעת רשלנות רפואית אורתופדיה ומחלות עצב של רופא מומחה. בהמשך, ילווה עורך הדין את התובעים לכל אורך ההליך המשפטי. זאת, עד להשגת התוצאות הרצויות וקבלת הפיצויים על פי פסיקת בית המשפט.