רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה – אינטובציה 

קנה הנשימה הוא החלק בגוף, המאפשר כניסת אוויר אל הריאות. ככל שקנה הנשימה איננו ממלא את התפקיד המיועד לו, כך גוברת הסכנה לחיי המטופל. ככל שקיימת בעיה בקנה הנשימה, היא חייבת להיות מאובחנת ומטופלת במהירות הרבה ביותר האפשרית. רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה עלולה להביא את המטופל לכדי צורך באינטובציה – צנרור הקנה, במטרה לאפשר חדירת האוויר לגוף.

מהן התוצאות האפשריות של היצרות הקנה? מהי אינטובציה ומה התוצאות האפשריות שלה? מהן פגיעות נלוות ומה המשמעות שלהן? מהי רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה? למה חשוב להסתייע בעורך דין רשלנות רפואית בהגשת תביעת רשלנות רפואית? במאמר שלפניכם נדון בנושא חשוב זה.

 

תוצאות אפשריות של היצרות בקנה הנשימה

קנה הנשימה הוא כאמור המסדרון שדרכו חודר האוויר לגוף. ככל שקנה הנשימה איננו ממלא כהלכה את התפקיד שלו, גוברת הסכנה לבריאותו של המטופל ואף לחייו. אוויר לנשימה הוא הצורך הראשוני ביותר של הגוף, ובהעדר כמות מספקת של אוויר לא ניתן להישאר בחיים לאורך זמן.

אם וכאשר מזוהה בעיה הזאת, היא חייבת להיות מטופלת במהירות הרבה ביותר האפשרית. כאשר ההיצרות היא משמעותית, יש צורך לבצע במטופל אינטובציה. משמעות התהליך היא החדרת צינור דרך קנה הנשימה, במטרה לאפשר לאוויר לעבור ולהיכנס לגוף בצורה חלקה.

 

מהן התוצאות האפשריות של אינטובציה

כאמור, צנרור (אינטובציה) של קנה הנשימה, הוא תהליך המבוצע אך ורק כשברור שהמטופל נמצא בסכנה של ממש. התוצאה החיובית של האינטובציה היא הגדלת היכולת של המטופל לנשום. מנגד, לתהליך הזה עלולות להיות גם תוצאות שליליות.

רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה – אינטובציה
רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה – אינטובציה

עם התוצאות הללו ניתן למנות פגיעה במיתרי הקול, בקנה הנשימה עצמו או באיברים אחרים. בשקלול של נזק מול תועלת, ברור שהליך כזה הוא עדיף על מוות של החולה מחנק. יחד עם זאת מדובר בפגיעות נלוות, שעלולות במקרים מסוימים להיות קשות מאוד ודורשות טיפול ארוך ומייגע על מנת לתקן אותן.

מתי מתרחשת רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה

רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה מתחלקת לשלושה סוגים עיקריים:

  1. רשלנות בביצוע או בפענוח הבדיקות: ברגע שהמטופל מתריע על בעיה, על הרופאים המטפלים לבצע את כל הבדיקות הנדרשות במטרה לרדת לעומקה. אם לא בוצעו הבדיקות הנדרשות שכל רופא סביר היה מבצע, כי אז יש עילה לתביעת רשלנות רפואית. בנוסף, אם הפענוח של הבדיקות היה שגוי ולא מקצועי, העילה לתביעת הרשלנות רק מתחזקת.
  2. איחור באבחנה: גם אם הבדיקות בוצעו כהלכה אבל האבחנה השתהתה, יש בכך משום עילה לתביעת רשלנות רפואית. איחור באבחנה מתבטא בהתעלמות מתסמינים שאמורים, על פי אמות מידה רפואיות מקובלות, לעורר חשד להיצרות בקנה הנשימה. ככל שהנזקים כתוצאה מהאיחור באבחון יהיו משמעותיים יותר, כך תהיה גם התביעה משמעותית יותר.
  3. רשלנות רפואית בביצוע אינטובציה (צנרור): אם הליך האינטובציה או הפרוצדורה להרחבת קנה הנשימה מבוצעים באופן רשלני, כי אז המטופל יכול וצריך להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. זאת, כמובן, אם הביצוע הבעייתי אכן גרם לנזק משמעותי, וכל רופא סביר אחר היה יכול וצריך לבצע אותו אחרת.

 

רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה – מתי פונים לעורך דין?

תביעת רשלנות רפואית באופן כללי, ותביעה בגין רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה על אחת כמה וכמה, איננה עניין של מה בכך. עורך דין רשלנות רפואית יפעל לאיסוף  כל המידע הנדרש, בדרך להגשת התביעה. בנוסף, אם הדבר נדרש, יופנה התובע גם לקבלת חוות דעת מקצועית. חוות הדעת צריכה להינתן על ידי רופא מומחה, המכיר את התחום ויכול לקבוע באופן הוודאי ביותר אם אכן מדובר ברשלנות רפואית. כמו כן, המומחה יוכל לקבוע את חומרת הרשלנות כאמור. לפעמים מדובר ברשלנות רפואית מתמשכת ולעיתים מדובר ברשלנות רפואית הכוללת את כל סוגי הרשלנות – החל מאי ביצוע בדיקות מתאימות, עבור דרך פענוח שגוי שלהן וכלה בביצוע פרוצדורות להרחבת הקנה בצורה רשלנית.

 

הגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה

להלן השלבים להגשת תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה – אינטובציה:

  1. איסוף מסמכים רפואיים: בשלב הראשון, קיומה של רשלנות רפואית הוא רק בגדר חשד. בשלב הזה מתבצע איסוף כלל המסמכים הנוגעים לטיפול שבוצע. מדובר במסמכים שנמצאים בתיק של המטופל, שנמצא במוסד הרפואי שבו בוצע הצינרור. על פי חוק, המוסד הרפואי חייב למסור את כל הפרטים הרפואיים העוסקים במטופל. כל חריגה מהנהלים רק מחזקת את התביעה ולא מחלישה אותה. לדוגמה – אם התיק אבד, או שחלקים ממנו לא נמצאים, כי אז מתחזקת העילה של המטופל והתביעה שלו בגין רשלנות רפואית תיענה בחיוב גם ללא המסמכים.
  2. קבלת חוות דעת מומחה: לא בכל מקרה נדרשת חוות דעת כזאת. עם זאת, חוות הדעת כאמור יכולה בהחלט לסייע למטופל ולעורך הדין שלו בהוכחת הטיעונים שלהם בהקשר לטיפול השגוי. חוות הדעת מתקבלת בדרך כלל מרופא מומחה המהווה אוטוריטה בתחום ויכול לקבוע במידה רבה של ודאות את קיומה של רשלנות רפואית.
  3. בדיקת כלל המסמכים ושקלול הסיכויים להצלחה בתביעת הרשלנות הרפואית. בשלב הזה, עורך דין רשלנות רפואית מחליט אם להמשיך הלאה בתביעה, או שמא לייעץ לתובע להפסיק את ההליכים. ככל שהנתונים מצביעים בצורה ברורה יותר על רשלנות, כך הסיכויים להצלחת התביעה יהיו גבוהים יותר.
  4. הגשת התביעה וליווי התובע: בשלב הזה מגיש עורך הדין את התביעה.. כמו כן, הוא מלווה את התובע לכל אורך הדרך, עד להצלחת התביעה והשגת התוצאות הרצויות.

 

לסיכום

תביעת רשלנות רפואית היא מסוג התביעות שכל אחד היה מעדיף להימנע מהן, ובלבד שהבריאות שלו תישמר. עם זאת, מי שבריאותו אכן נפגעה כתוצאה מרשלנות רפואית, חייב ואפילו צריך להגיש תביעה כזאת. זאת, במטרה לקבל פיצוי נאות על הפגיעה בבריאות ועל ההוצאות הכספיות ועוגמת הנפש הנלוות לה.

 

מעוניינים ללמוד עוד על רשלנות רפואית באבחון היצרות בקנה הנשימה – אינטובציה? בנבחרת המשפטית, תמצאו מידע רב בנושא זה ובנושא של דיני רשלנות רפואית, ועורכי דין מקצועיים שיוכלו לסייע לכם.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
אישה נושמת

מידע נוסף סביב הנושא