רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה

לימפומה, או בשמה הנוסף – "סרטן בלוטות הלימפה", היא מחלה ממארת המתבטאת בהתרבות בלתי מבוקרת של תאי הדם הלבנים (הלימפוציטים) בגוף החולה. בלוטות הלימפה מהוות חלק מהמערכת החיסונית בגופנו, הן פזורות באזורים שונים בגוף ונועדו להגן עלינו מפני מזהמים.אולם כאשר תאים סרטניים מתפתחים במערכת הלימפה במסגרת גדילה חסרת בקרה של תאי הדם הלבנים, במקום שמערכת החיסון תגן עלינו מפני זיהומים חיצוניים היא מתחילה לתקוף את התאים בגופנו, מה שעלול להוביל לפגיעה חמורה ביותר במערכות הגוף השונות.

לפיכך אבחון מהיר ומדויק של מחלת לימפומה הוא קריטי למקסום היכולת של החולה להילחם במחלה. מנגד, במקרים שבהם המחלה אינה מאובחנת במועד מפאת התנהלות לא תקינה מצד גורמים רפואיים שונים שבאים במגע עם המטופל, מצבו הבריאותי עלול להידרדר במהירות ובאופן בלתי הפיך. לכן במקרים מסוג זה, ישנו מקום לשקול לחיוב את הגשתה של תביעת נזיקין באמצעות עורך דין המתמחה בתיקי רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה. על כך במדריך שלפניכם.

 

על רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה והשלכותיה הקשות

בדומה למחלות ממאירות אחרות, גם במקרים של מחלת לימפומה עלולים להתעורר שלל סיבוכים – גם כתוצר של הטיפול עצמו במחלה וגם עקב נוכחותו של הגידול הסרטני במערכת הלימפה של החולה. במקרים של אי אבחון של המחלה במועד, עלולים להיגרם שלל סיבוכים בעקבות נוכחותו של הגידול בגוף החולה. במקרים רבים, בהעדר טיפול הולם, הגידול שולח גרורות מתאי הלימפה לאזורים אחרים בגוף. מעבר לכך שהטיפול בסרטן מפושט הופך מאתגר וקשה בהרבה, הימצאותן של גרורות באיברי הגוף השונים מציבה סכנה ממשית לחייו של החולה.

 

רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה – במקרי אבחון שגוי

הטיפולים במחלת לימפומה אשר כוללים טיפולי הקרנה ו / או טיפולים כימותרפיים, הינם טיפולים מערכתיים, ולכן הם נוטים להשפיע על כלל מערכות הגוף. הטיפולים עצמם עשויים לגרום לבחילות, הקאה, תשישות, ספירת דם נמוכה ותופעות לוואי נוספות.

מכאן שגם אבחון של מחלת לימפומה במקרים בהם היא איננה קיימת בפועל בגוף המטופל, והפנייתו לטיפולים מיותרים בעקבות זאת, הוא בגדר רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה, אשר עלולה להצדיק את הגשתה של תביעת נזיקין.

רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה
רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה

חשיבותו של האבחון המוקדם במחלת לימפומה

היות ובמקרים של מחלת לימפומה קריטי ביותר למנוע את התפשטות המחלה ממערכת הלימפה לאזורים נוספים בגופו של החולה, חשוב מאוד לאבחן את הגידול הסרטני בקשריות הלימפה באופן המהיר והמדויק ביותר שניתן, ולהתחיל בטיפולים בהקדם האפשרי.

יש לקחת בחשבון כי הטיפול במחלת לימפומה אורך בדרך כלל מספר חודשים, ולעיתים כרוך גם בהשתלת תאי גזע. במסגרת האחריות של רופאים כלפי מטופליהם, הם מצופים לדעת לאבחן את התסמינים השונים האופייניים למחלת לימפומה, לפני שהיא מתפשטת, כדי שהמטופלים לא יאבדו את הסיכוי שלהם להחלים מן המחלה.

חשוב לציין שכאשר ישנו חשד לכך שרופאיו של חולה הלימפומה פעלו בצורה שחיבלה בסיכויי ההחלמה שלו מהמחלה, תביעת רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה עלולה להיות מוגשת כנגדם.

 

למה חשוב כל כך לדייק באבחון של מחלת לימפומה?

קיימים 2 סוגים של מחלת לימפומה:

  1. לימפומה על שם הודג'קין
  2. לימפומה שאיננה מסוג הודג'קין

 

המקרה השכיח יותר הוא לימפומה שאינה מסוג הודג'קין. כל תת סוג של המחלה הנ"ל חייב להיות מאובחן באופן ספציפי לאחר ביצוע בדיקה מעמיקה של החולה, מאחר והטיפול במחלת לימפומה מותאם ספציפית לסוג הסרטן המאובחן.

 

השלבים שבהם עלולה להתרחש רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה

רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה עלולה להתרחש בשלבים הראשוניים של המחלה אך גם לאחר החלמתו כביכול של החולה, קרי – בשלב המעקב אחר מצבו הרפואי:

 

רשלנות רפואית באבחון הראשוני של מחלת הלימפומה

כאמור, כל איחור באבחון של מחלת לימפומה, עלול לעכב את התחלתם של הטיפולים הנחוצים להקלה בה. כשהרופא המטפל, שפוגש לראשונה בחולה, אינו נותן את דעתו על התסמינים שעליהם מדווח המטופל או שאותם הוא מציג, ואינו שולח אותו לביצוע בדיקות משלימות, הוא בעצם חוטא לתפקידו.

כחלק מאחריותו של הרופא לאבחון מחלות במטופליו, הוא נדרש גם לפענח בצורה תקינה את תוצאות הבדיקות שלהם, כך שיבחין בחריגה מהמדדים התקינים במידה והיא קיימת ויוכל לאבחן על בסיסם את קיומה של המחלה.

 

רשלנות רפואית באבחון מחלת הלימפומה לאחר רמיסיה

לאחר שאדם שחלה במחלת לימפומה החלים ממנה לכאורה מהמחלה, רופאיו מצופים לעקוב אחר מצבו הבריאותי באופן עקבי ויסודי, ולהפנות אותו לביצוע בדיקות מעקב בשגרה. היה והמעקב אינו מבוצע כנדרש, או שמתבצע באופן רופף, עלול להתברר כי תסמיני המחלה שבו והופיעו בגוף המטופל, אך לא אובחנו במועד. מקרים אלו גם הם בבחינת רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה.

 

מהם גורמי הסיכון שחשוב לשים אליהם לב בכדי להימנע מרשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה?

גורמי הסיכון למחלת לימפומה הם לא ספציפיים, אולם בקבוצת הסיכון לתחלואה במחלה, נמצאים גברים בגיל מבוגר, חשיפה לחומרים כימיים מסוגים שונים כגון כימותרפיה או חומרי הדברה, נטיה גנטית או מחלות אוטואימוניות.

כשאדם שנמנה עם קבוצות הסיכון הנ"ל מציג תסמינים כגון: הזעת יתר ובעיקר בשעות הלילה, פגיעה בתיאבון, ירידה במשקל, ו / או כאבי בטן – הרופא שמטפל בו נדרש להפנות אותו לביצוע בדיקות אבחון מתאימות (כמו בדיקת אולטרא סאונד, בדיקת CT, צילום רנטגן וכיוצא באלו).

הבדיקות הללו נועדו לשלול את האפשרות לכך שמדובר בסרטן בלוטות הלימפה (לימפומה), וללא הפנייה לביצוען, הרופא חושף עצמו לתביעת רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה.

 

מעוניינים במידע נוסף בנושא רשלנות רפואית באבחון מחלת לימפומה? אצלנו בנבחרת המשפטית, תוכלו ללמוד לעומק על דיני רשלנות רפואית, ולמצוא עורך דין רשלנות רפואית מנוסה שישמח לסייע לכם במימוש זכויותיכם.

עורכי דין אנה אונגר ואדיר שויגמן
עורכי דין אנה אונגר ואדיר שויגמן

אונגר שויגמן, משרד עורכי דין, הוא משרד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף ועוסק בדיני נזיקין, טיפול בתביעות תאונות דרכים ותאונות עבודה, ניהול תביעות כנגד חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
לימפומה

מידע נוסף סביב הנושא

נפטרים מהעול – הכל על חדלות פירעון

הנושים דופקים בדלת? החובות הולכים וטופחים? העסק מתמוטט והספקים מחכים לתשלומים? לא יודעים איך תצליחו לעמוד בהתחייבויות הכלכליות? מצב כלכלי קשה הוא מצב מעיק שמקשה