תשעה חודשים יכולים להיות תקופה ארוכה ומלאה בציפייה.
ככל שהלידה עצמה מתקרבת, כך עולה מפלס ההתרגשות ואיתו גם החרדה.
לעתים בעקבות נסיבות הריון או מצבים רפואיים שונים, מתקבלת החלטה לבצע זירוז לידה – תהליך שנועד להביא להתקדמות הלידה על ידי הגברת הצירים והפתיחה.
הליך זה איננו חף מסיכונים ועשוי להזיק לעובר וליולדת עצמה בדרכים רבות. אם אכן נגרם נזק כתוצאה ממנו, יהיה ניתן לבחון האם זו רשלנות רפואית זירוז לידה ולתבוע פיצויים בהתאם.
כשהלידה לא מתקדמת
כל אם מייחלת ללידה קלה ומהירה ללא מורכבות וסבל מיותרים. יחד עם זאת, הדרכים לחדר הלידה משתנות בהתאם לכל יולדת ונסיבותיה.
חלק מהיולדות יגיעו לבית החולים בעקבות צירים או ירידת מים, אך למרות זאת הלידה לא תתפתח. חלק מהיולדות יסבלו ממצבים הגורמים לסיכון לעובר ועל כן הצוות הרפואי יעדיף לבצע את הלידה בהקדם כדי להימנע מהם.
אך מה קורה כאשר הצוות הרפואי מקבל החלטות שגויות לגבי דרכי הטיפול, זמני הטיפול ואף חוטא בהפרת הזכויות הקיימת ליולדת?
תביעת רשלנות רפואית זירוז לידה ופיצויים בסך יותר ממיליון שקלים
במקרה מפורסם מהשנים האחרונות, הגיעה יולדת צעירה בת 23, בריאה וללא גורמי סיכון כלשהם לבית החולים בעקבות התקדמות של צירים. בדיקה גופנית שעברה הצביעה על כך שהיא לא נמצאת בתהליך של לידה בשלב זה.
בדיקת המוניטור המקבילה, תיעדה האטה חד פעמית ואקראית בדופק העובר. תיעוד של האטת דופק באופן הזה, היא בבחינת "פיפטי-פיפטי": או שהתרחשה תקלה רגעית במדידה, או שמתחילה מצוקה עוברית.
כדי להימנע מסיכונים מיותרים, נקבע שהיולדת תתאשפז להגחה והיא נבדקה לאורך שלוש השעות הבאות. לא נמצאו בשלב זה ממצאים המצביעים על מצוקה עוברית או סכנה רפואית לאם.
חרף הנתונים, החליט רופא המחלקה לבצע זירוז לידה על ידי מתן פיטוצין. פיטוצין הוא חומר הגורם לתנועות כיווץ ברחם והלכה למעשה, מגביר את הצירים והפתיחה, עד כדי התרחשות לידה פעילה.
אמנם לא קיימת כל בעיה במתן פיטוצין ליולדות ומדובר למעשה בחומר נפוץ מאוד, אך בלידה זו, קיבלה היולדת פיטוצין למשך שמונה ורבע שעות. מבחינה רפואית ולפי כל חוות הדעת המקצועיות, מדובר ברף העליון והממושך ביותר שבו יהיה סביר להשתמש בחומר זה.
כתוצאה מהשימוש המוגבר, הרחם נחלש וקרס. תוצאת הפעולה הייתה טראגית וכואבת מאוד: רחמה של היולדת נקרע במהלך הפעולה מאחר ולא הייתה במצב גופני מתאים ללידה וכתוצאה מכך נאלצה לעבור כריתת רחם ולספוג את אבדן תינוקה, שנולד כשהוא שרוי במוות קליני.
בית המשפט מצא שההליך כולו, לרבות ההחלטות שנלקחו והפעולות שננקטו לגבי הלידה היו שגויות לחלוטין.
ההחלטה על ביצוע הזירוז הייתה מוטעית ואף נקבעה ללא כל השתתפות של היולדת וללא מתן הסבר מוקדם על התהליך, החלופות ומבלי שניתנה הסכמה מדעת. הרופא החליט להביא להתרחשות הלידה מבלי ליידע את היולדת על הסיכונים הכרוכים בהליך שבחר לנקוט בו, תוך פגיעה בזכותה של היולדת לאוטונומיה על גופה.
בסופו של דבר, פסק בית המשפט פיצויים לטובת היולדת בסך של למעלה ממיליון שקלים.
מהן הסיבות לביצוע זירוז לידה?
זירוז לידה, הקרוי גם "השראת לידה", מתבצע במגוון רחב של נסיבות אפשריות וביניהן עיכוב גדילה בעובר, רעלת הריון, האטה בדופק העובר או מחסור בתנועות עובר, מיעוט מי שפיר, סוכרת הריונית לא מאוזנת ועוד מצבים רבים שבהם המשך ההריון עשוי להוות סיכון לעובר וליולדת.
כיצד מתבטאת רשלנות בזירוז לידה או רשלנות בקבלת פיטוצין?
על מנת לבצע את הזירוז ולהפוך את הלידה לפעילה, קיימות שיטות תרופתיות ומכניות שניתן ליישם על היולדת. פרט לחומר הפיטוצין שתפקידו לזרז את התפתחות צירי הלידה, ניתן להשתמש בבלון, פרוסטגלנדינים, נרות ועוד.
על היולדת לקבל מידע מפורט בנוגע לפעולה הנשקלת לביצוע מטעם הצוות הרפואי, השלכותיה וסיכוניה. על הצוות הרפואי לוודא כי היולדת הבינה היטב את שהוסבר לה ובכוחה להעניק הסכמה מדעת – מתן הסכמה לפרוצדורה מתוך צלילות דעים מוחלטת.
אם חלילה היולדת או תינוקה נפגעו כתוצאה מזירוז הלידה שבוצע, ייתכן שהם יהיו זכאים לתבוע בגין רשלנות רפואית ולקבל דמי פיצויים. יחד עם תיק התביעה שיכלול מסמכים ממהלך ההריון, הלידה ותקופת האשפוז אם הייתה, יהיה חשוב גם לקבל חוות דעת רפואית, שתעמוד על הקשר הסיבתי בין הנזק להתנהלות הרשלנית מטעם הגורמים הרפואיים.
מהו גובה הפיצויים האפשרי לנפגעי רשלנות זירוז לידה?
בתביעות רשלנות רפואית ככלל, נהוג לקבוע את סך גובה הפיצויים בהתאם למידת הנזק שנגרם. כאשר מדובר בעילה של רשלנות שגרמה למוות כתוצאה מזירוז לידה, בתי המשפט נוטים לפסוק פיצויים בסכום גבוה מאוד, של למעלה מחצי מיליון שקלים.
סכומים אלה ניתנים לאור הסבל והצער כתוצאה מהמקרה ובגין הפסד הכספים שיכול היה התינוק המנוח לצבור במהלך חייו. לרוב יתברר כי גם האוטונומיה של היולדת נפגעה מאחר ולא הוסברו לה הסיכונים או ההשלכות.
במקרה נוסף שבו נפסקו פיצויים ליולדת בסך 750,000 ₪, היולדת הגיעה לבית החולים כשהיא בשבוע ה-39 להריונה ובעקבות האטה בדופק העובר. היולדת אושפזה וכעבור מספר שעות, הוחלט לפתוח בהשראת לידה (זירוז) עבורה.
היולדת קבלה אמצעים מתאימים להתפתחות צירים וכעבור 14 שעות מתחילת התהליך רחמה קרס. הסיבה לכך, הייתה הפעלת לחץ אדיר מצד שריר הרחם, מבלי שהיולדת הייתה מצויה כלל בלידה פעילה. גם מקרה זה נגרם למרבה הצער באבדן התינוק.
התביעה טענה שרופאי מחלקת היולדות נקטו בפרוצדורה מסוכנת שההחלטה עליה התקבלה באופן רשלני, תוך הפרת נהלי המחלקה וללא אישורו של רופא בכיר. ההגנה טענה שזהו כלל איננו מקרה רשלנות אלא "לידה חטופה" – סיטוציה נדירה שבמסגרתה מתחוללות "שרשרת" התרחשויות בלתי צפויות בתוך זמן קצר מאוד.
מדוע פיטוצין נחשב לחומר כה מסוכן?
מתן ההורמון פיטוצין, מתבסס על הורמון טבעי שנמצא בגוף האדם, אך הוא בעל השפעה משמעותית על הגוף.
השימוש בחומר מחייב זהירות רבה, משום שהוא משנה במהירות את התנאים הקיימים לעובר בתוך הרחם. בנוסף, על פי הנהלים הרפואיים, ניתן להשתמש בפיטוצין או למעשה בכל חומר מזרז אחר, רק אם הוא נחוץ לגרימת לידה.
אם חל שימוש יתר בפיטוצין, הוא לאו דווקא יביא להגברת הזירוז ולכל היותר רק יחמיר את סיכוני העובר. הבעיה היא שהרופאים מתקשים לעקוב ברציפות אחרי היולדות והם מבצעים מעקבי חום ליולדת וקצב ליבו של העובר.
המורכבות שבתיקי רשלנות מסוג זירוז לידה
זירוז לידה נחשב לתחום רשלנויות מעט "מכשיל". ייתכן שייגרם נזק מסויים ליילוד אחר זירוז, אך היולדת עצמה הייתה מעוניינת בפרוצדורה.
מנגד ייתכן מצב שבו היולדת מתנגדת, אך המלצת הרופא גרמה לשינוי בדעתה. כמו כן, ההחלטה אם לבצע זירוז מתקבלת משום שהרופא המטפל זיהה זאת כפיתרון הטוב ביותר באותו הרגע, בייחוד אם חל מצב שבו היולדת מתקרבת לסוף שבוע 41 להריונה וללא כל התקדמות או כאשר מזהים סכנה כלשהי לעובר המצוי ברחם.
אם הערכת הצורך בזירוז לא מתבצעת כראוי, עלולים להיגרם נזקים חמורים במיוחד ליילוד.
על הרופא להעריך את הסיבוכים הפוטנציאליים ממתן או אי מתן הזירוז, להיערך להם היטב ולעדכן את היולדת בכל תרחיש אפשרי. בנוסף, עליו לעדכן את היולדת כי לידה לאחר אירוע טראומטי תביא להמשך השגחה ומעקב בבית החולים, על מנת שהתינוק שנולד לא יסבול מזיהומים.