רשלנות רפואית בניתוח אוזן

האוזן היא האיבר בגוף האחראי על השמיעה. מדובר באיבר מורכב מאוד, שההשפעות שלו על איכות החיים חורגת מעבר לתפקיד העיקרי שלו, קרי השמיעה. ניתוחי אוזן מתבצעים בתדירות גבוהה והולכת בשנים האחרונות. זאת, במטרה להשיב שמיעה או לשפר את האיכות שלה.

מה ההשפעה של בעיות שמיעה ובעיות אחרות באוזניים על איכות החיים? אילו ניתוחים המבוצעים באוזניים? מהי רשלנות רפואית בניתוח אוזן? מתי אפשר לתבוע בגין רשלנות רפואית ואת מי אפשר לתבוע? מה התפקיד של עורך דין רשלנות רפואית? במאמר שלפניכם נעסוק בהרחבה באוזניים, ניתוחי אוזן ורשלנות רפואית בניתוח האוזן.

 

בעיות שמיעה וההשפעה שלהן על איכות החיים

חמשת החושים של האדם נקבעו כבר בעת העתיקה – חוש הראייה והשמיעה, חוש הריח והטעם וכן חוש המישוש. ואולם אין עוררין על כך שחוש השמיעה הוא אחד החושים התורמים ביותר לאיכות החיים. לפיכך, בעיות שמיעה פוגעות בצורה בלתי הפיכה באיכות החיים כאמור.

העדר שמיעה מחייב מציאת אמצעי תקשורת אחרים. מי שאינו מצויד באמצעים כאלה, עלול למצוא את עצמו מבודד. נכון להיום מצאה הרפואה דרכים שונות להתגבר על בעיות השמיעה ובעיות אוזניים בכלל. יחד עם זאת, במקרים של רשלנות רפואית בניתוח אוזן אפשר ואפילו צריך לתבוע את האחראים ולקבל פיצוי הולם.

 

סוגים שונים של ניתוחי אוזן, המטרות והמשמעויות שלהם

למרות התפקיד הפשוט לכאורה של האוזן, שהוא העברת גלי קול, מדובר באיבר מורכב מאד. בעיה בכל אחד מהחלקים של האוזן עלולה לייצר בעיית שמיעה, שהיא כשלעצמה מטרד לא פשוט בדרך לניהול חיים תקינים. בכל מקרה של בעיות אוזניים, חייבים הרופאים המטפלים לבחור את הטיפול הנכון והמתאים ביותר.

רשלנות רפואית בניתוח אוזן
רשלנות רפואית בניתוח אוזן

להלן סוגים שונים של ניתוחי אוזניים שמטופלים עשויים לעבור:

התקנת שתל שבלולי בלא מעט מקרים נעזרים מי שסובלים מבעיות שמיעה במכשירי שמיעה ניידים. עם זאת, לא מעט מטופלים הם רגישים לנוכחות של המכשיר בתוך האוזן או בסמיכות לה. במקרים כאלה, הפתרון הוא שתל שבלול. שתל המותקן בהצלחה משפר בצורה מהותית את השמיעה והופך אותה לרציפה לאורך זמן.
החלפת עצם ארכובה החלפת העצם חיונית לעיתים מזומנות עבור מטופלים הסובלים מאוטוסקלרוזיס (טרשת האוזן) זאת, על מנת להחזיר להם את השמיעה.
ניתוח אסתטי ניתוחים אסתטיים הפכו לנפוצים בשנים האחרונות. מדובר בניתוחים שנועדו לתקן את המראה של האוזן או להצמיד אותה לראש על מנת להפחית את הבליטה שלה מהגוף.

 

רשלנות רפואית בניתוח אוזן – מה זה בעצם אומר

ניתוחי אוזן טומנים בחובם, יחד עם התועלת הצפויה, גם לא מעט סיכונים. עם הסיכונים שהמנותחים נוטלים על עצמם בעת ההסכמה לביצוע הניתוח ניתן למנות:

  1. אובדן שמיעה: מי שעוברים ניתוחי אוזניים, צריכים להיות מודעים לסיכויים לפגיעה בשמיעה, עד כדי אובדן שמיעה מוחלט. מי שמטרת הניתוח שלו היא מלכתחילה החזרה או שיפור השמיעה, אינו מפסיד דבר לכאורה. מי שהמטרה של הניתוח שלו היא אסתטית, צריך לקחת בחשבון את העובדה הזאת.
  2. סחרחורות: שיווי המשקל קשור לאוזניים, אף שלא כאן המקום להרחיב על כך את היריעה. ניתוח אוזניים עלול, במקרים מסוימים, לחשוף את המנותח לסכנה של סחרחורות חוזרות ונשנות, הפוגעות באופן משמעותי באיכות החיים.
  3. טינטון: מדובר בצפצופים באוזניים שלא חולפים. היווצרות טינטון עלולה לפגוע באיכות החיים, ואין דרך ידועה לרפא את הבעיה.

 

רשלנות רפואית בניתוח אוזן וההשלכות שלה

רשלנות רפואית בניתוח פירושה פגיעה במטופל, כאשר הניתוח לא בוצע על פי הפרוטוקולים המקובלים. עם זאת, זה המקום להדגיש כי כל ניתוח כרוך במידה מסוימת של סיכון. אם הניתוח בוצע על פי כל הפרוטוקולים, ואם למרות הכל אירע נזק למטופל, הנזק הזה איננו נופל בקטגוריה של רשלנות רפואית ולרוב לא יינתנו בגינו כל פיצויים.

 

את מי אפשר לתבוע במקרה של רשלנות רפואית בניתוח אוזן?

תביעת רשלנות רפואית אמורה להיות מגשת כנגד מי שאחראי לרשלנות שבגללה נגרמו נזקים למטופל. בין השאר, אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח אוזן כנגד הגורמים הבאים:

  • הרופא או הרופאים המנתחים: בדרך כלל, הרופאים הללו הם הראשונים לספוג תביעות רשלנות רפואית. זאת, כמובן, אם הם לא עמדו באמות המידה המקובלות ולא ביצעו את הניתוח על פי הפרוטוקולים המקובלים. למען הסר ספק – גם אילוצה שהציב בפניהם המוסד הרפואי שבו בוצע הניתוח, אינם פוטרים את הרופאים מתביעה. למשל – מוסד רפואי שמאלץ את הרופאים לפעול לצמצום הצורך בבדיקות יקרות, שמצד שני הן חיוניות לבירור מצבו של המטופל לפני הניתוח.
  • המוסד הרפואי שבו בוצע הניתוח אם מוסד רפואי מאלץ את הרופאים לפעול שלא על פי אמות המידה המקובלות בניתוחים דומים, ולחרוג במודע מהפרוטוקולים המקובלים, כי אז יש בהחלט מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית.

 

עורך דין רשלנות רפואית והתפקיד שלו בתביעת רשלנות רפואית בניתוח אוזן

אם נגרם למנותח נזק כלשהו כתוצאה מניתוח אוזן שעבר, יש בהחלט מקום לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית. תביעת הרשלנות הרפואית יכולה להיות מוגשת בשני מקרים:

ביצוע הניתוח שלא על פי אמות המידה והפרוטוקולים המקובלים: במקרה כזה, על הרופאים המנתחים להוכיח שאכן פעלו כשורה. בהעדר הוכחה כזאת, ואם התובעים מביאים חוות דעת מומחה הגורסת שאכן המנתחים לא פעלו בהתאם לפרוטוקולים המקובלים, תסתיים התביעה ללא ספק לטובת התובעים.

הסכמה מדעת אם לא הוסברו למנותח לפני הניתוח כל הסיכונים האפשריים, ולא הוצגו בפניו אפשרויות לטיפול בבעיה שלו שאינו כרוכות בניתוח, כי אז קיימת ועומדת עילה לתביעת רשלנות רפואית בניתוח אוזן.

 

בשורה התחתונה

כאשר עולה הצורך בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח אוזן, עורך דין רשלנות רפואית הוא הגורם המקצועי שמלווה את התובעים לאורך כל הדרך. הוא דואג לרכז את כלל החומרים הרפואיים בתיק, ומפנה את המטופל לבדיקה של רופא מומחה. בשלב הבא הוא מעריך את הממצאים ואת הסיכויים של תביעת הפיצויים להתקבל בבית המשפט. אם אכן הוחלט להגיש תביעה, עורך הדין גם מייצג את התובעים במסגרת ההליכים עצמם, עד להצלחה.

 

מעוניינים במידע נוסף על רשלנות רפואית בניתוח אוזן? באתר הנבחרת המשפטית, תוכלו לקרוא עוד על דיני רשלנות רפואית, ולאתר עורך דין רשלנות רפואית שישמח לסייע לכם במיצוי זכויותיכם.

עורכי דין אנה אונגר ואדיר שויגמן
עורכי דין אנה אונגר ואדיר שויגמן

אונגר שויגמן, משרד עורכי דין, הוא משרד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף ועוסק בדיני נזיקין, טיפול בתביעות תאונות דרכים ותאונות עבודה, ניהול תביעות כנגד חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
אוזן

מידע נוסף סביב הנושא