רשלנות רפואית בצבא

הצבא נדרש לספק לחייליו טיפול רפואי איכותי, ובהתאם לכך – כל הוראות החוק והכללים שחלים על אנשי מקצוע מתחום הבריאות, בכל הנוגע למקרי רשלנות רפואית, יחולו גם על הרופאים בצבא ויתר העוסקים במלאכה במרפאות הצבאיות. חשוב לדעת כי גם לחיילים שהשתחררו משירות צבאי פעיל, שמורה הזכות להגשת תביעת פיצויים במידה ונפגעו מרשלנות רפואית בצבא, בין אם הפגיעה מהמחדל הרפואי אירעה במסגרת תקופת שירותם בשירות חובה ובין אם היא התרחשה במהלך שירותם בצבא הקבע.

במדריך שלהלן נסביר אילו מקרים עלולים להיחשב כמקרי רשלנות רפואית בצבא, מהי עמדת המחוקק בנושא רשלנות רפואית בצבא, אילו סעדים זמינים לנפגעי ונפגעות רשלנות רפואית כאמור לעיל, וכיצד עורך דין המתמחה בהגשת תביעות רשלנות רפואית בצבא יכול לסייע במידת הצורך. חשוב לקרוא ולהכיר.

 

ההגדרה הכללית של רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא מחדל שניתן היה למנוע בעת הענקת עזרה רפואית לסוגיה. כשל מסוג זה עשוי להתרחש גם בשלבי האבחון של ליקויים בריאותיים שונים וגם בשלבי הטיפול בהם או המעקב אחריהם.

ככלל, טיפול רפואי עשוי ליפול תחת ההגדרה של רשלנות רפואית, במידה והאדם שסיפק את הטיפול הנ"ל לא עמד בסטנדרטים המקובלים למתן טיפול זה, בתחום שבו הוא פועל, ובכללם עמידה בנהלי בטיחות ותברואה שונים, והקפדה על פרוטוקול הטיפול המקובל בתרחישים שונים.

 

במה רשלנות רפואית בצבא מתבטאת?

רשלנות רפואית בצבא עלולה לבוא לכלל ביטוי בתור כשלים באבחון של מחלות או ליקויים בריאותיים של חיילים (כמו אבחון מאוחר של בעיה רפואית או אבחון שגוי), מחדלים בטיפול במחלות ברות ריפוי, מתן טיפול בלתי מתאים לבעיה רפואית של חייל, ואף בביצוע מעקב הולם אחר מצבו הרפואי של חייל שקיבל טיפול כלשהו לשם מניעת חזרה או החמרה של הבעיה עליה דיווח.

רשלנות רפואית בצבא
רשלנות רפואית בצבא

אילו מקרים עלולים להיחשב כמקרי רשלנות רפואית בצבא

בין המקרים העשויים להיחשב בחזקת מקרי רשלנות רפואית בצבא, ראוי להתייחס למחדלים השכיחים הבאים:

  • חריגה מתקנות חוק זכויות החולה – תשנ"ו 1996 שהובילה לפגיעה במטופלים
  • אי הפניה של חיילים לרופאים מומחים
  • אבחון מחלות באיחור
  • מתן טיפול תרופתי לא מתאים
  • מתן טיפול רפואי לא מתאים
  • התרשלות בהענקת טיפול רפואי
  • המנעות ממעקב אחר המצב הבריאותי של חייל שהיה בטיפול

 

מהי עמדת המחוקק בנושא רשלנות רפואית בצבא

החוק בישראל קובע שפגיעה בריאותית תוכר כתוצר של רשלנות רפואית בצבא, רק במקרים שבהם הוכח שהנזקים לבריאות התובע אכן אירעו תוך כדי השירות שלו בצה"ל או כפועל יוצא של תנאי השירות של החייל.

לשם קבלת הכרה בזכאות לאחוזי נכות, החוק מחייב את התובע להציג לוועדה הרפואית שאחראית לבדיקתו של המקרה, טופס בקשה מלווה בתיעוד רפואי רלוונטי למצבו, לצד עדויות שתועדו בכתב מטעמם של המפקדים שלו או גורמים אחרים שהיו עדים לאירוע בו החייל נפגע בעת שירותו.

 

הגורמים השכיחים למקרי רשלנות רפואית בצבא

לרשלנות רפואית בצבא ישנם מספר גורמים בולטים. במובנים רבים, ניתן לטעון כי המחסור בכוח אדם מיומן ובעל הכשרה הולמת, הוא אחד הגורמים העיקריים לריבוי מקרי הרשלנות הרפואית בצה"ל.

צוותי הרפואה בצבא נדרשים לתת מענה למספר גדול מאוד של חיילים הנזקקים לסיוע רפואי, ובהינתן המחסור בכוח אדם, מקדם השחיקה של הרופאים הפעילים במרפאות הצבאיות מאוד גבוה, מה שעלול להוביל לפגיעה מסוימת באיכות הקשב למטופלים במקרים מסוימים.

יתר על כן, צה"ל מעסיק רופאים בגיל צעיר יחסית שלא הספיקו לצבור ניסיון רב בעולם הרפואה מאחר ורבים מהם נכנסו לשירות בחיל הרפואה הישר מלימודיהם בעתודה ומבלי שצברו בהכרח את אותו הניסיון שנצבר על ידי מתמחים באזרחות.

לעתים, בעיית הרשלנות הרפואית בצבא נובעת גם מהעדר מכשור רפואי מתקדם דיה במרפאות הצבאיות. נוסיף לכך את העובדה שרבות מהמרפאות הצה"ליות מאוישות בידי חובשים צבאיים או פרמדיקים בתור בעלי הסמכות המקצועית העליונה במרפאה, ונקבל מרווח טעות גדול יחסית שבו עלולים להתרחש מקרים של אבחון שגוי או מתן טיפול רפואי קלוקל.

 

על הבעיה הכרונית של סחבת בירוקרטית במתן טיפול רפואי בצבא

הקושי של המערכת הרפואית הצבאית לספק מענה אישי לבעיותיו הרפואיות של כל חייל המשרת בצה"ל, ולבצע אסקלציה לגורמים רפואיים מתקדמים יותר כאשר עולה הצורך, מוביל לא אחת לסחבת בירוקרטית במתן טיפול רפואי בצבא, ועיכוב מסוכן במתן מענה ראוי לבעיותיהם הרפואיות של החיילים והחיילות. עקב כך עלולים אנשים רבים המשרתים בצה"ל לסבול מנזקים בריאותיים לטווח הארוך עד כדי סכנת חיים ממשית.

 

אילו סעדים זמינים לנפגעי ונפגעות רשלנות רפואית בצבא

חיילים רבים בצבא הנזקקים לטיפול רפואי בזמן שירותם הצבאי, נפגעים מאבחון לקוי או טיפול בלתי מתאים למצבם. לעתים מדובר בבעיה רפואית חמורה אשר אבחון קלוקל או מאוחר מדי שלה, עלול להוביל להשלכות מרחיקות לכת ובכללן נכות ואף סכנת חיים מוחשית.

במקרים שבהם ספג החייל נזקים בלתי הפיכים לבריאותו מפאת רשלנות רפואית בצבא, נדרש סיוע של עורך דין מנוסה המתמחה בהגשת תביעות רשלנות רפואית למשרד הביטחון והשגת פיצוי הולם לנפגעים.

 

מה דרוש כדי שתביעת רשלנות רפואית בצבא תצליח?

ראשית, חשוב לדעת שעל תביעות רשלנות רפואית בצבא חלה תקופת התיישנות של שלוש שנים בלבד במקרים רבים, שלאחריה סביר שלא ניתן יהיה להגיש את התביעה.

מעבר לכך, כדי שתביעת רשלנות רפואית בצבא תתקבל ותשיג את מטרותיה, קרי – מתן פיצוי כספי, הקלות שונות וזכויות רפואיות לנפגע, נחוצה חוות דעת של רופא מומחה ולעתים יותר מאחת, על מנת להוכיח שהתובע אכן נפל קורבן לרשלנות רפואית בצבא והנזקים להם הוא טוען נגרמו כתוצר ישיר של כך. לשם כך תדרש התביעה להוכיח את קיומו של קשר עובדתי ברור בין מהות הטיפול שהוענק לחייל או נמנע ממנו, ובין הפגיעה שנגרמה לו.

 

כיצד עורך דין המתמחה בהגשת תביעות רשלנות רפואית בצבא יכול לסייע

מטבע הדברים,  להוכיח כי קיים קשר נסיבתי בין מצבו הרפואי של אדם לבין תנאי השירות שלו בצבא, זה לא עניין של מה בכך. אולם בעזרת הכוונה משפטית של עורך דין משרד הביטחון, ניתן לבנות תיק ראיות מוצק בגיבוי של חוות דעת של מומחים בתחום הרפואה, ולמקסם את סיכויי ההצלחה של התביעה.

ההתנהלות מול משרד הביטחון רצופה אמנם במכשולים בירוקרטיים רבים, אך עורך דין המתמחה בהגשה של תביעות רשלנות רפואית בצבא, מכיר את המנגנונים הפעילים ויודע כיצד לקצר עבור מיוצגיו תהליכים.

עורכי דין אנה אונגר ואדיר שויגמן
עורכי דין אנה אונגר ואדיר שויגמן

אונגר שויגמן, משרד עורכי דין, הוא משרד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף ועוסק בדיני נזיקין, טיפול בתביעות תאונות דרכים ותאונות עבודה, ניהול תביעות כנגד חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
חיילים

מידע נוסף סביב הנושא