הנזקים הנגרמים בעקבות רשלנות רפואית תמיד מסבים עוגמת נפש וצער עמוק, אולם כאשר מדובר על מות פג, הצער הינו משמעותי אף יותר. לידת פג מוגדרת כלידה המתרחשת לפני השבוע ה-37 או כאשר משקל העובר נמוך מ- 25 גרם. כך או כך, עצם הפגות הינה מצב רגיש ופגיע מאוד של הילוד, ולו רק בשל חוסר בשלות איבריו, ובמיוחד הריאות, לעולם החיצוני.
כאשר ישנו חשש או חשד לרשלנות רפואית, יש לפנות לייעוץ אצל עורך דין רשלנות רפואית בלידה, אשר יכול להמליץ על המשך התביעה, להעריך את שווי הפיצויים אשר יינתנו בגינה וינהל את המשפט ואיסוף החומרים. תביעות רשלנות רפואית הינן תביעות מורכבות ומסובכות אשר דורשות איסוף חומרים מקצועיים באופן קפדני ומנוסה, כמו גם לקיחת חוות דעת ממומחים, כדי להוכיח כי פעולות הרופא המטפל לא עמדו בעיקרון הרופא הסביר.
מהם הסיכונים הקיימים בלידת פג?
לידה מוקדמת, אשר תוצאתה תהיה לידת פג, אינה מומלצת מבחינה רפואית, והיא נעשית רק כאשר אין ברירה והמשך ההריון מסכן הן את האם והן את העובר, או כאשר אין אפשרות למנוע לידה זו. תינוק שנולד טרם זמנו עלול לסבול ממגוון סיבוכים ומורכבות, אשר תסכן את המשך חייו, ולמעשה הוא יהיה תלוי, לפחות בפרק הזמן הראשון לחייו, בטיפול ופיקוח צמוד של הצוות הרפואי.
הסיכונים הקיימים הולכים וגדלים ביחס למשקל הפג, כך שככל שהתינוק יהיה גדול ובשל יותר, כך הסיכון לחייו ילך ויקטן. כמו כן, ככל שהפג יוכל להשתחרר מוקדם יותר מהפגייה, בהגיעו למשקל מסוים או בהבשלת כל מערכות גופו, כך הוא יהיה פחות חשוף לזיהומים קיימים המסכנים את המשך חייו. פגים עלולים לסבול מבעיות נשימה, דימום מוחי, זיהום ועוד, וכמו כן הם רגישים מאוד לכל טעות קטנה כגדולה בטיפול בהם.
לפעמים, טעות בטיפול או בשיקול הדעת עלול לגרור שרשרת של פעולות או תגובות אשר עלולות להסתיים לבסוף במותו של הפג.
כמה שכיחים בישראל מקרים של רשלנות רפואית – מות פג?
על פי הערכות ונתונים של משרד הבריאות, אחד מכל עשרה תינוקות יוולד פג. הסיבות ללידת פג הינן רבות, וכוללות לידה מוקדמת, הריון מרובה עוברים ועוד. רשלנות רפואית אשר תוביל למותו של הילוד עלולה להתרחש בעת הלידה או לאחר הלידה, כאשר המעקב אחר התינוק נעשה בפגיה.
בזמן הלידה, עלול הצוות לא לשים לב למצוקה העוברית אשר מחייבת טיפול מהיר ולהתעכב בקבלת החלטות שונות אשר עשויות להציל את הפג. לאחר הלידה, כאשר הפג נלקח לפגיה ולשהות באינקובטור, פעולות רשלניות עלולות להתרחש כאשר לא מתגלית מצוקה או מום כלשהו בזמן ולא ניתן מענה מהיר או יעיל, לא נלקחים מדדים באופן עקבי ורציף, חשיפת הילוד או אי מניעה של זיהומים שונים בפגיה, וטיפול שגוי או לקוי בפג.
הפגיות בישראל הינן עמוסות ולפעמים כוח האדם בהן מועט. בית המשפט, בתביעות של רשלנות רפואית לא מקבל סוג זה של טיעון, המנסה להגן על הצוות בטענה של עומס יתר, מכיוון שישנה חובה על אנשי הצוות והרופאים לטפל באופן המיטבי במטופלים הנמצאים תחת אחריותם. הפעולה הרשלנית, במקרה של פגים עלולה להתבצע על ידי הרופא המטפל או מי מבין הצוות הרפואי או הסיעודי העובד בפגייה.
לפעמים, התלונה תהיה נגד המרכז הרפואי ומערכת הבריאות בכללותה.
איך מתבצעת תביעת רשלנות רפואית – מות פג
לפני ההחלטה על תביעה בגין רשלנות רפואית, יש לקבוע פגישה ראשונה עם עורך דין רשלנות רפואית בלידה, כדי לברר האם ישנה הצדקה לתביעה זו. עורך הדין ינסה לאסוף את כל פרטי המקרה ואת השתלשלות האירועים, בכדי שיוכל להציג באופן מפורט את המקרה ולהוכיח כי עקב הפעולה הרשלנית נוצר הנזק שנגרם.
פעמים רבות, הוכחה זו אינה כה פשוטה, והיא מורכבת מבחינה מקצועית, ומערבת גורמים ומרכיבים רבים. מטרתו של עורך הדין בניהול המשפט הוא להוכיח כי פעולת הרופא המטפל לא עמדה במבחן הרופא הסביר. משמעותו של מבחן זה הוא כי בנסיבות דומות, רופא אחר היה נוהג באופן שונה, כשהוא פועל על פי סטנדרטים וכללים מקצועיים.
פעמים רבות, על מנת להוכיח הוכחה זו, ידרוש בית המשפט חוות דעת נוספות של רופאים אובייקטיביים, אשר יוכלו להעיד על מקרים דומים. חוות דעת הניתנת בפירוט ובדייקנות יכולה לגרום לניצחון התיק ולקבלת דמי פיצויים, שלא יחזירו את הפג שמת, אולם עשויים לסייע להורים בהתמודדות. יש לציין כי בתי המשפט מחמירים עם סוג זה של תביעת רשלנות, המערבות פגים ותינוקות, משום כובד האחריות המוטלת על כתפיהם של המטפלים.
לסיכום
רשלנות רפואית המסתיימת במות פג, הינה קשה לעיכול ולהתמודדות להורים ולכל המעורבים. הפעולה הרשלנית עלולה להתרחש בזמן הלידה או לאחריה, ותתבטא בעיכוב בקבלת החלטות על טיפול נדרש, אי אבחון מצוקה, טיפול לקוי או שגוי כמו אי לקיחת מדדים באופן רציף ועוד.
על עורך דין רשלנות רפואית בלידה להוכיח כי קיים קשר ישיר בין הפעולה הרשלנית לנזק הטרמינלי. לשם כך הוא יידרש לפירוט מדוקדק של השתלשלות האירועים במקרה, חוות דעת של רופאים מקצועיים אוביקטיביים אשר יוכלו להוכיח כי המקרה לא עמד בעיקרון הרופא הסביר.
עיקרון זה מדגיש את העובדה כי בנסיבות דומות, רופא או צוות רפואי אחר היה נוהג באופן שונה על פי הכללים והסטנדרטים המקצועיים המקובלים. דמי הפיצויים אשר בית המשפט מטיל, במקרים אלו, עשויים להיות גבוהים ומשמעותיים מאד, משום שישנה אחריות כבדה על הצוות המטפל בפגים, ולו רק בשל רמת הפגיעות הגבוהה שלהם ותלותם במערכת.
פיצויים אלה לא יקלו על עוגמת הנפש שמרגישים ההורים אולם אולי הם יוכלו לסייע בדרך אחרת.