אורן נולד בלידה רגילה עם שיתוק בידו והסיבה לכך מעולם לא התבררה. במעמד הלידה, איש לא רשם דבר בעמודת הערכת משקל העובר ולא צוין שום פירוט לגבי מהלך הלידה.
כשגדל, תבע אורן את בית החולים בתביעת רשלנות רפואית בגין אי ציון משקל עובר בגיליון לידה, מתוך הבנה כי אם גיליונו היה מפורט וממולא כראוי, ייתכן והנזקים בידו היו נמנעים.
בבית המשפט, נדהמו השופטים לגלות כי גיליונו הרפואי של אורן חסר את הנתונים החשובים הללו, מאחר והם קריטיים לביצוע הלידה.
השופטים תהו האם בכלל בוצעה לאורן הערכת משקל ומאחר ולא תועד משקל כלשהו, חלקם הניחו שהדבר כלל לא נעשה. עוד תהו השופטים, האם לאור העובדה שייתכן ומשקלו של אורן בלידתו היה גבוה, נשקלה האפשרות לניתוח קיסרי שהיה עשוי להציל את ידו.
לידה במשקל גבוה
עוברים במשקל גדול של 4 ק"ג ומעלה, מוגדרים אוטומטית כהריונות בסיכון. זאת מאחר וגודלם עשוי לחבל במעבר דרך תעלת הלידה ופתח הנרתיק וליצור אירועים חמורים ומסכני חיים כמו פרע כתפיים. מסיבה זו, הערכת המשקל היא נתון קריטי לקביעת הליך הלידה המתאים ובלעדיו ייתכנו סיכונים מהותיים לאם ולתינוקה.
במקרה של אורן, האחריות לספק את ההסברים לגבי היעדר ציון המשקל בגיליון הלידה הועברה לבית החולים.
במעמד המשפט, הרופאים לא הצליחו לספק הסבר לנתון החסר, אך טענו כי לא התרחש אירוע חמור ומסוכן כמו פרע כתפיים וכי הרופאים עמדו במבחן "הרופא הסביר" היטב. בית המשפט לא השתכנע וקיבל את עמדת התובע לפיה התרחשה רשלנות וזיכה את אורן בתשלום פיצויים גבוהים.
כשל במבחן "הרופא הסביר": ציון המשקל היה מונע את השיתוק
במקרה אחר, התברר כי הרופאים כשלו במבחן "הרופא הסביר", מאחר ולא אבחנו עוברית בעלת גודל משמעותי במיוחד, שבלידתה התרחש אירוע חמור של פרע כתפיים. התינוקת נולדה כתוצאה מכך עם שיתוק חלקי (שיתוק ERB) ונזקקת לעזרה צמודה וטיפולים קבועים.
בית החולים שלא אבחן את מצבה של העוברית מלכתחילה, הוסיף "חטא על פשע" כאשר המיילדת ניסתה למשוך עוד ועוד את התינוקת החוצה, אך לא הבינה שלא ניתן לעשות זאת בשל פרע כתפיים שכבר אירע. עד שכבר החליטה לקרוא לרופא, התינוקת הצליחה להיחלץ אך אז התברר מצבה העגום.
כל נורות האזהרה היו אמורות להידלק
אל בית המשפט המחוזי הגיעה משפחה בעקבות ערעור על הפסיקה בערכאה הנמוכה יותר. המקרה: בתם הקטינה היא נכה צמיתה בשיעור 20%, כתוצאה מחוסר השיוך שלה להריון בסיכון. גיל האם במהלך הלידה היה 37 וזו הייתה לידתה השישית.
במסגרת ההריון, עלו מספר תוצאות מחשידות לסכרת הריון אך אלו לא נבדקו כראוי הלאה. נתונים אלו היו אמורים להדליק את כל הנורות האדומות בקרב הצוות הרפואי, לכך שייתכן והעובר במשקל גדול.
אלא שבגיליון הרפואי לא צוינה כלל הערכת משקל, מה שמעלה את החשד לגבי ביצוע הערכת המשקל מלכתחילה. אם הייתה נערכת הבדיקה, היה אפשר להעלות חשד למצב של פרע כתפיים ולהימנע מלידה רגילה.
הערכת משקל טרום לידה
הערכת משקל נחשבת לאחת הפעולות השרירותיות ביותר בבדיקות המבוצעות ליולדות טרם לידתן וכן בבדיקות המבוצעות לאורך ההריון כולו. הערכת המשקל מצביעה על גודלו המשוער של העובר, על מנת שיהיה ניתן להעריך את מצבו ולוודא את תקינותו.
כאשר הבדיקה מעלה משקל קטן או גדול באופן מיוחד, על הצוותים הרפואיים לנהל מעקב הדוק בנוגע להתפתחותו של התינוק ולאפיין תרחישי לידה אפשריים ובלתי אפשריים, במטרה להימנע מכל סיכון לאם ולתינוקה.
בדיקת הערכת המשקל כוללת סטייה של כ-10%. מבחינת ההנחיות הרפואיות, אם ליולדת אין סכרת והערכת המשקל עומדת על עד 4 ק"ג לכל היותר, אפשר לבצע לידה נרתיקית. כאשר הערכת המשקל מצביעה על 4 ק"ג ומעלה, הרופאים אמורים לשקול לידה בניתוח קיסרי.
במקרה של אותה תינוקת בעלת המקרה המצער של פרע כתפיים, התברר כי נולדה מעט פחות מ-4 ק"ג. בדיון טענו הרופאים כי משקל זה היה מאפשר להם לפעול ממילא כפי שפעלו, בלידה רגילה, גם אם הייתה נבדקת הערכת משקל כמקובל.
בית המשפט קבע למרות זאת, כי זהו "משקל קצה" שבו עדיין ישנו סיכוי לפרע כתפיים. בצירוף לנתוניה האחרים של אותה יולדת (הגיל, הרקע המיילדותי, החשד לסכרת וכד') היה צורך לפעול באופן שונה. בית המשפט פסק כי הרופאים התרשלו ולפיכך הם מחויבים בתשלומי פיצויים גבוהים.
מתי ניתן להוכיח רשלנות רפואית?
בבואנו לבחון את סוגיית הרשלנות שבהיעדר ציון משקל העובר, צריך להביא בחשבון את העמדה הרפואית ואת העמדה המשפטית. על פי הנוהל הרפואי, הערכת המשקל חייבת להתבצע כחלק משגרת מעקב ההיריון ועליה להיבדק לפחות פעם נוספת לפני ביצוע הלידה.
מבחינה משפטית, אי ציון משקל עובר בגיליון הוא קריטי, רק עבור מקרים שבהם הערכת משקל זו הייתה אמורה ללמד על בעיה וכתוצאה מהיעדרותה התרחש נזק כלשהו.
במילים אחרות – הוכחת הרשלנות והזכאות לתביעת פיצויים תתרחש רק אם נגרם חלילה נזק כלשהו, שהיה יכול להימנע אם רק היו מבצעים את הערכת המשקל ומתעדים אותה כנדרש.
מה נדרש לגיבוש תיק התביעה?
כדי לפסוק פיצויים לתובעים, יצטרך בית המשפט לעמוד על קשר סיבתי מובהק בין היעדר נתון המשקל לבין הנזק שנגרם.
לשם כך, נעזרים פעמים רבות במומחים מתחומים זהים על מנת שישפכו אור לגבי ההתנהלות הרפואית ויקבעו מה יכול ואמור היה הצוות הרפואי במטרה להימנע מטעויות או סיכונים. המומחים נשכרים מטעם התביעה ולרוב מדובר ברופאים מומחים מיילדותיים או גניקולוגיים, המתמצאים בסוגיית התביעה הנדונה.
בנוסף, חשוב מאוד לדאוג לאיסוף חומרים מלא בנוגע למקרה: גיליון הלידה, הרשומות הרפואיות, מסמכים שמעידים על בדיקות, מעקבים או נתונים לאורך ההריון, בדיקות רפואיות וטיפולים שנערכו לאחר ההריון, חוות דעת, הפניות, מרשמים, הוצאות לגבי טיפולים ובדיקות ועוד.
חשוב מאוד לדאוג לתיוק מסודר ומאורגן של כל הניירת, אם ניתן גם באופן כרונולגי. ככל שהתיק הרפואי יכיל מסמכים רבים המסודרים ומאורגנים כראוי, כך יהיה ניתן לקבל תמונה מלאה ומדויקת יותר לגבי המצב הרפואי ולהבין האם אכן נגרמה רשלנות רפואית בנושא זה.
במקרים של אי ציון משקל עובר, סביר שהתביעה תופנה לבית החולים עצמו, מאחר ואין רופא שניתן להפנות אליו אצבע מאשימה בנושא זה בדרך כלל. לפיכך, בית החולים יצטרך לספק הסברים לעובדה שהנתון לא צוין בגיליון ולהבהיר שלמרות היעדרו, הבעיה שממנה סובלים היילודים הייתה בלתי נמנעת.
כדי לעשות זאת, ייתכן ובית החולים יפעיל מטעמו מנגנוני הגנה לרבות חוקרי ביטוח שונים, שינסו לדלות מידע לגבי חומרת הנזק האמיתית של הנפגעים ולבקש מהם מסמכים רפואיים או הוכחות כלשהן. לתובעים מומלץ שלא לשתף פעולה עם כל גורם שמנסה לדלות מהם מידע או נתונים לגבי המצב ולהפנות מיד את אותו גורם אל עורך הדין המטפל.
לסיכום
הערכת המשקל מהווה נתון קריטי ואף מכריע לשאלת מהלך הלידה והתרחשותה, מאחר והיא עשויה לעורר תרחישי לידה שונים שיש בהם מן הסיכון. מבחן הרופא הסביר קובע שעל הרופאים לבצע את הבדיקה ולתעד את תוצאותיה כדי להבין כיצד לקדם לידה תקינה ובריאה.
אי ביצוע הבדיקה או חוסר התיעוד של משקל העובר עשויים להוות מחדל חמור אם ייגרם כתוצאה מכך נזק כלשהו. במקרה זה, ההורים זכאים לתבוע בגין רשלנות רפואית על אי ציון משקל העובר, במטרה לקבל פיצויים כספיים.
