זכות עובר לתבוע בגין קיצור תוחלת חיים עקב רשלנות רפואית בלידה

האם עובר שמת ברחם כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה הוא בעל מעמד משפטי כלשהו?

האם העובר עצמו זכאי לתבוע פיצויים מהמוסד הרפואי שטיפל באמו במהלך הלידה?

האם העובר מסוגל לתבוע עבור תוחלת החיים שנלקחה ממנו כתוצאה משגיאה או אבחנה רפואית לקויה?

במאמר הזה לא תמצאו רק את הדרך שבה יכולים הורי העובר שמת לקבל פיצויים, אלא את הזכויות לפיצויים שקיימות לעובר עצמו: מתי הן מתרחשות ומתי גם לא.

מערכת המשפט מכירה במקרים רבים בהם עוברים היו אמורים להגיח בריאים ושלמים לאוויר העולם אך בשל רשלנות רפואית חמורה, התרחש מוות שמנע זאת.

האם לעובר יש זכויות?

לפי חוקי המשפט, כל אדם, מלידתו ועד מותו מקבל זכויות וחובות. מבחינה זו, החוק "היבש" מסיק שעובר שמת, לא הגיע לסיום לידתו בפועל ולפיכך אין לו כל זכויות חובות. לכן נשאלת השאלה – האם עובר שכבר יצא מרחם אמו הוא עובר שלא הגיע לסיום לידתו?

בפסיקה מופיעים הבדלים ברורים ומשמעותיים בין מות העובר בשל רשלנות רפואית, לבין מות העובר לאחר כמה ימים מסיום הלידה.

אם מות העובר התרחש במהלך הלידה, ההורים אינם יכולים לתבוע פיצויים בשם העובר שלהם, גם אם מותו התרחש בשבוע הריון תקין ביותר ללידה (שבוע 40). אך אם המוות התרחש דקות, שעות או ימים לאחר הלידה, ההורים זכאים לתבוע את המוסד הרפואי שבו בוצעה הלידה, בשם העובר עצמו, בגין קיצור תוחלת חיים עקב רשלנות רפואית בלידה.

מי נחשב לעובר בעל זכויות במשפט הישראלי?

במקרה מפורסם לדוגמה, אישה בחודש השמיני להריונה עברה תאונה חזיתית, כאשר רכב סטה לכיוונה. היא הובהלה לבית החולים במצב קשה ועל מנת להציל את העובר, נערכה לה לידה קיסרית.

למרבה הצער העובר שנולד ללא רוח חיים, עבר החייאה מוצלחת אך מת לאחר מספר שעות. הנהג שהואשם בתאונה עמד לדין בגרימת מוות ברשלנות.

התיק עבר מספר דיונים סוערים עד שהגיע לפתחו של בית המשפט העליון. השאלה שעלתה שוב ושוב היא, האם העובר היה מוגדר או נחשב כאדם בזמן שבוצעה התאונה? שופטי העליון קבעו שהדבר לא משנה, מאחר והעובר נולד כתוצאה מביצוע העבירה, אך גם מת כתוצאה ממנה. לפיכך, הוא זכאי לאותה ההגנה החוקית שהיה זכאי לה כל אדם המוגדר אדם.

במסירת החלטתם, הזכירו שופטי העליון גם את אסון ורסאי, שמרגע שהתרחש ועד לדיון זה חלף עשור שלם. בפרשת ורסאי אירע גם מותו הטראגי של פעוט שהיה בן שלוש וגם מעמדו המשפטי דאז, נבחן לעומק.

באותו האירוע נקבע, שכאשר תוכנן המבנה שקרס, הפעוט לא היה אדם או עובר. ועם זאת, המהנדסים הורשעו בגרימת מוות ברשלנות של כלל הנפגעים, לרבות אותו פעוט.

הסיבה לאזכור של אסון ורסאי, היא על מנת לשמור על עקביות בפסיקה. הרי אם מטרת החוק היא להגן על חיי אדם, צריך לכסות הפגנה מוחלטת בכל סוגי הנפגעים ולהימנע מלהפלות ביניהם.

דוגמה מוכרת נוספת התרחשה בשנות ה-80, בפרשת דולברג.

ד"ר שאול דולברג היה רופא מיילד, שטיפל ביולדת בצורה רשלנית, שגרמה למות עוברה בלידה. במקרה זה, העובר עדיין היה מצוי בבטן שעה שמת, מה שהביא את הפסיקה להתייחסות נרחבת לביטוי שנטמע אז: "יצא כולו חי מבטן אמו".

במילים אחרות, כדי להאשים את הרופא דולברג וכדי לתבוע בשם העובר פיצויים כספיים, היה צורך שהעובר יהיה כולו מחוץ לגוף אמו כדי להיחשב אדם. ד"ר דולברג זוכה בעקבות קביעה זו.

מי נחשב לעובר בעל זכויות במשפט העברי?

ישראל היא מדינה שבה מתרחשות פסיקות רבות גם על פי ההלכה היהודית. ובכן, מה היא קובעת במקרה של זכויות עובר?

ההלכה היהודית (ולפיכך גם המשפט העברי) קובעים שהעובר בעל מעמד מסוים רק לאור שלבים בהתפתחותו. גם כאן, קיימת מחלוקת: חלק טוענים שמרגע שנוצרה הפריה וניתנה לעובר נשמה, הוא בעל זכויות. אחרים טוענים שרק כשהעובר מקבל צורת אדם כעבור חודש-חודשיים מההפריה הוא בר זכויות.

ואילו צד שלישי גורס שהאבחנה בין עובר לבן אדם נעשית רק בשעת הלידה. במשנה קבעו רש"י והרמב"ם שכל עובר שלא הגיח לאוויר העולם איננו נחשב לנפש, אך אם ראשו יצא, נפשו שווה (כלומר – שווה מבחינה משפטית לנפש של הוריו).

לעומת זאת, במקרא קובעים באופן מפורש שהמתת עובר היא בבחינת "נפש תחת נפש" – אם מת עובר כתוצאה מעבירה, העבריין הרוצח אמור לשאת בדין "נפש תחת נפש".

מהו קיצור תוחלת חיים?

כאשר התרחשה רשלנות רפואית שגרמה לנזקים שהביאו לקיצור תוחלת חיי העובר, אך אם לא הייתה מתרחשת הרשלנות תוחלת החיים כלל לא הייתה נפגעת – מדובר בקיצור תוחלת החיים.

לדוגמה – רופא שלא אבחן בזמן רעלת הריון ממנה סובלת האם וכתוצאה ממנה עוברה נולד במצב רפואי קשה ומת לאחר כמה דקות. הרי שאם אותו רופא היה קשוב לסימנים שמעידים על רעלת ומטפל בהם במהירות וביעילות, לא הייתה מתרחש כל קיצור בתוחלת החיים.

חישוב הנזק בתביעות רשלנות בגין קיצור תוחלת החיים

החוק קובע שכל גיל אמור להיבחן לפי ממוצע סטטיסטי ביחס לאותו הגיל. לדוגמה, תובע בן 40 שנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית. במצב זה בודקים כמה שנים אדם אחר ובריא בגיל 40 אמור לחיות על פי הממוצע בסטטיסטיקה.

אם מגלים שכתוצאה מהפגיעה התובע יחיה סך שנים שהוא מתחת לממוצע הזה, הרי שניתן להבין שחלק מחייו נגזל ונגרם לו נזק בעקבות קיצור תוחלת החיים, מה שמקנה לו את הזכאות לתבוע פיצויים כספיים.

מי רשאי לתבוע?

תביעה בגין קיצור תוחלת החיים תוכל להתרחש בכל מקרה שבו התרחשה רשלנות שהביאה לקיצור תוחלת החיים, לפיכך גם תינוקות וילדים, אנשים שנפגעו ונכנסו לקומה ("צמחים") וכל אדם שמפאת גילו לא יכול להעריך בכוחות עצמו את האבדן שנגרם לו בתוחלת החיים – זכאי לפיצוי כספי.

כתוצאה מחוסר ידיעתו של הנפגע לגבי נתוני קיצור תוחלת החיים שנגרמה לו, זכאים האפוטרופוסים שלו לתבוע בשמו.

חוות הדעת המשפטית

כדי לאבחן את הקיצור בתוחלת החיים ולעמוד עליו כעוולה שנגרמה בעקבות רשלנות רפואית בלידה, יש לגבש חוות דעת רפואית מתאימה אצל רופא מומחה מהשדות הטיפוליים הרלוונטיים. חוות הדעת תסייע להבנה המשפטית לגבי טיב הרשלנות, הנזקים שגרמה וכיצד נזקים אלו גרמו לקיצור תוחלת החיים של התובע.

גובה הפיצויים לנפגעי קיצור תוחלת חיים

היקף הפיצוי כפי שציינו, יחושב על פי מספר השנים שנגזלו מחיי התובע. לרוב סכומי הפיצויים עומדים על מיליוני שקלים.

לעתים קרובות נפסק סכום הפיצויים במפוצל – סכום מסוים עבור הכאב והסבל שנגרמו וסכום אחר בשל קיצור תוחלת החיים. גם כאשר נפסק סכום אחד שמכיל את שני הרכיבים, יהיה מדובר בסכום גבוה במיוחד.

לסיכום

זכות עובר לתבוע בגין קיצור תוחלת חיים עקב רשלנות רפואית בלידה הוא תחום סבוך, מורכב ועמוס היבטים משפטיים שונים.

כדי להבין במדויק מה המעמד המשפטי והזכויות בכל מקרה לגופו, נדרש עורך דין מומחה ועתיר ידע בנושא זה, רצוי משפטן שכבר התמודד בעבר עם תביעת רשלנות דומה. רק גורם מקצועי מתאים יוכל ללוות את התביעה בדרך הנכונה ולהביא לקבלת סכום הפיצויים הגבוה ביותר.