מקרי רשלנות רפואית נחשבים לעתים כמורכבים מאוד להוכחה, בייחוד כאשר נעדר מהם התיעוד הרפואי. הרי על פי החוק, אם נגרמה צלקת במסגרת טיפול רפואי לא די בקיום שלה ויש להוכיח שהיא נגרמה בעקבות הטיפול שבוצע.
אבל כשהצלקת קיימת והתיעוד הרפואי לגביה חסר – האם זהו סוף פסוק ולא ניתן לתבוע? במאמר זה ננסה להסביר כיצד ניתן להוכיח רשלנות רפואית בסוגיית הצלקות בניתוח קיסרי ולקבל בגינה פיצוי כספי.
האם ניתן לתבוע על צלקת מניתוח קיסרי?
כל יולדת שואפת ללידה בריאה ושלמה בידיים מלאות. רבים מאמינים שכל לידה שעברה בשלום היא נס וגם אם נוצרה צלקת, הרי שמדובר בתוצאה אופטימית למדי ביחס למכלול הסיכונים והנזקים החמורים שמהם עלולים לסבול אמהות ויילודים בעקבות ניתוחים קיסריים.
אך האם צריך להודות על כך שהלידה נסתיימה בצלקת ותו לא? האם תינוק או אם שנותרו מצולקים אינם זכאים להתייחסות ולפיצויים מבחינה חוקית?
חשוב לדעת של פי חוקי המוסד לביטוח הלאומי, כל צלקת בולטת או "מכוערת", מגורה או מפריעה תפקודית, מקנה אחוזי נכות ולכן אפשר להעמיד כנגדה פיצוי כספי. זאת משום שצלקת "מכוערת" מגבילה את הסובלים ממנה ועלולה לפגוע בהישגים ופעולות לאורך החיים, כמו גם לגרוע ממצבם הרפואי הנוכחי.
צלקת ביד מלידה, ללא תיעוד רפואי
ב' הייתה תינוקת שנולדה בלידה קיסרית. כשהייתה בת 29 החליטה לתבוע בגין רשלנות רפואית אודות צלקת בגב ידה הימנית, שנוצרה בלידתה שהתקיימה בניתוח קיסרי. הגורם לצלקת לא צוין בתיעוד הרפואי כלל.
האם הרופאים היו אמורים לתעד את סוגיית הפציעה שגרמה לצלקת? מבחינה מנהלתית, הרופא תמיד צריך לתעד את הטיפול שהעניק ולנהל את רישום התיעוד בצורה מפורטת לגבי כל מהלך הניתוח והלידה, כולל סיבוכים אם היו, שניתן ללמוד מהם כמה שיותר על השטח בזמן הניתוח עצמו. אם הצוות הרפואי לא ערך תיעוד רפואי מסודר – הרי שהוא גורם לנזק כלשהו.
ועוד על פי החוק, התיעוד הרפואי צריך לכלול פרטים מזהים של המטופלים והמטפלים ואת כל המידע הרפואי לגבי אופן הטיפול, הרקע הרפואי, המצב הרפואי הנוכחי והוראות הטיפולים. יחד עם זאת, רישום אישי של המטפל לא נחשב לחלק מהתיעוד הזה.
בחזרה למקרה של ב' – במעמד התביעה, הוכחשו הטענות על ידי בית החולים מכל וכל ואף נטען שלאורך כל מהלך הניתוח וקבלת הטיפול הרפואי, נוהל תיעוד שלם, מלא ותקין שבו נמצאות כל העובדות לרבות בדיקות, טיפולים ותוצאות שרלוונטיות ללידה עצמה. כתוצאה מכך נטען בבית החולים, שלא התקיים נזק ראייתי ולכן יש לדחות את התביעה על הסף.
כאן חשוב לסייג ולציין: במצבים של צלקת אצל האם או תינוקה לאחר ניתוח קיסרי, קשה לדעת במדויק מתי ואיך התרחש הפצע שגרם לצלקת. האם ייתכן שהוא נגרם בכלל במהלך השהות במחלקת התינוקייה או הפגייה?
לפיכך במקרה של ב', בית המשפט קבע שהצלקת נוצרה כך או כך במהלך השהות בבית החולים. יחד עם זאת, בית המשפט תמך בטענות בית החולים לגבי היעדר הנזק הראייתי, מה שלא יכול היה להביא לכך שיהיה ניתן להוכיח את הרשלנות. אלא שהתפנית חלה לאחר שמיעת חוות דעתו של המומחה מטעמה של ב'. המומחה טען שאכן קשה להתייחס לסיבות והגורמים שהובילו לפציעה מאחר ולא קיימים לגביה פרטים, אך עצם העובדה שהפרטים כלל לא קיימים, הוא דבר שבהחלט מחייב הסבר.
מאחר ולא ניתנה כל תשובה לשאלה החשובה – "מדוע לא התקיים כל רישום בנושא מלכתחילה?" בית המשפט החליט לקבל את התביעה ופסק לתובעת פיצויים בגובה 85,000 ₪.
מכאן אנו למדים שגם כשאין תיעוד רפואי שתומך באופן חד משמעי בנזק הרפואי שנגרם – עדיין קיים סיכוי לתבוע ולקבל פיצוי כספי. בנוסף, כל תביעה חייבת להיתמך בחוות דעת מומחה שתשפוך אור על הנושא.
איך נוצרות צלקות גופניות?
צלקות באופן כללי, עשויות להיווצר כתוצאה ממגוון פעולות רפואיות, מהליכים כירורגיים וטיפולים אסתטיים ועד ניתוחי איברים וניתוחים פלסטיים. החוק קובע שעל כל גורם מטפל, בין אם מדובר ברופא מנתח ובין אם במטפלים במרפאות אסתטיות, חלה חובת הזהירות שלפיה עליהם לנקוט בכל משנה זהירות כדי להימנע מנזקים למטופלים.
צלקת שמבססת עילה לרשלנות רפואית, היא כל צלקת שנוצרה באזורי גוף גלויים ומידת החומרה שלה לא מאפשרת טשטוש או תיקון בהליך רפואי או קוסמטי כלשהו. בחלק מהמקרים, יתגלה שלאורך הטיפול הופרה בדרך כלשהי חובת הזהירות: הרופא למעשה חרג מהפרוטוקולים או הסטנדרט הרפואי שנדרשו ממנו וביצע טיפול מתוך חוסר מקצועיות מתאימה או על ידי שימוש במכשור רפואי בלתי תקין או ישן מידי.
אפשרות נוספת להיווצרות צלקות היא כאשר הרופא מפר את ההסכמה מדעת של המטופל/ת. במילים אחרות – לא קיבל את הסכמתם להליך הרפואי שביצע, או שלא הסביר להם אודות ההשלכות והסיכונים שבביצוע אותו הליך.
כמה אחוזי נכות מקבלים על צלקת?
על פי סעיף 75 לתקנות הביטוח הלאומי (תשט"ז – 1956), קיימות דרגות צילוק אפשריות, שמזכות או לא מזכות באחוזי נכות, לרבות צלקות שנוצרו כתוצאה מעור פגום או מחלה:
אם הצלקת איננה בשטח גוף חשוף או בולט או לא מלווה ברגישות יתר – לא מתקיימת דרגת נכות. לפיכך, כל יולדת שנותרה בגופה צלקת באזור החתך לאחר ניתוח קיסרי (החתך נוצר בחלק הנסתר בבטן התחתונה סמוך לקו העליון במפשעה – "קו ביקיני") לא תקבל אחוזי נכות.
אם הצלקת קיימת בשטח גוף חשוף או בולט, אך לא מלווה ברגישות או הפרעה תפקודית – תחול קביעת נכות בשיעור של אחוז אחד.
אם הצלקת מעובה, מגרדת או מלווה ברגישות יתר אך לא מלווה בהפרעה תפקודית – תחול קביעת נכות בשיעור של חמישה אחוזים.
אם קיימות מספר צלקות בכמה אזורי גוף, בולטות, מעובות, כואבות ומפריעות תפקודית – תחול קביעת נכות בשיעור עשרה אחוזים.
אם קיימות צלקות רבות, לאורך שטחי גוף רחבים – יעמוד שיעור הנכות על עשרים אחוזים, או בהתאם לחישוב ב"שיטת התשיעיות": היחס שבין שטחו הכולל של הגוף ליחס השטח שתופסות הצלקות, הגבוה מהשניים.
האם הפיצויים על צלקת "קוסמטית" גבוהים מצלקות בניתוח קיסרי?
הרוב סוברים שבשל החוק הברור, התיעוד הרפואי הממושך, סטנדרט הטיפול והנהלים הרפואיים שבהם נדרשים הרופאים לעמוד לכל משך הטיפול ביולדת, הלידה והטיפול בתינוק, כל צלקת לאחר לידה בניתוח קיסרי תעמוד על שיעור פיצויים בסכום גבוה יותר.
ועם זאת, גם צלקות אחרות עשויות להוות עילה לתביעה וקבלת פיצויים בשיעור לא פחות גבוה. כל מקרה לגופו וחשוב לבדוק את הנושא בייעוץ משפטי מטעם עו"ד מומחה לתביעות רשלנות רפואית. רצוי שבמסגרת הגשת התביעה ישתתף גם מומחה מתאים שיוכל לספק חוות דעת, בייחוד במקרים שבהם לא קיים תיעוד רפואי לגבי קיום הפציעה או הצלקת, או כאשר לא מוסבר כיצד נגרמה כלל.
רק התייעצות עם עורך דין בקיא וותיק שיבחן מטעמו את השתלשלות המקרה וקבלת חוות דעתו של הגורם המומחה, יהיה אפשר לדעת האם קיימת עילה לתביעה ומהו שיעור הפיצויים האפשרי.
