כל יולדת טרייה וותיקה מכירה היטב את זריקת האפידורל, או בשפה המקצועית הרשמית: זריקה אפידורלית. זהו חומר משכך כאבים חזק מאוד המוזרק ישירות לנקודה מדויקת בין חוליות הגב התחתון והוא ימשיך לספק רגיעה לגוף במהלך הלידה.
זריקה זו גורמת להתקהות של העצבים באזור האגן והגב התחתון ומונעת מהיולדת לחוש כאבים בזמן הצירים, צירי הלחץ והלידה עצמה.
אז מה נחשב רשלנות רפואית בזריקת אפידורל? אילו נזקים נגרמים מהזריקה המוכרת כל כך? במאמר זה נתייחס באופן אחיד לזריקות אפידורל שניתנו במהלך לידות רגילות ולאפידורל שניתן לגברים ולנשים במסגרת ניתוחי גב ואגן.
מתי ניתנת זריקה אפידורלית לנשים בהריון?
יולדת שמתקבלת במחלקת היולדות או שכבר נמצאת בה ושרויה במצב של צירים ופתיחה מתקדמים, יכולה לבחור האם לקבל זריקת אפידורל, שתעניק לה את הרוגע הדרוש וההימנעות מהכאבים במהלך התקדמות הלידה והתרחשות הלידה עצמה.
צירים שמלווים בהתקדמות הלידה מתחילים להגיע בגלים, עד שהופכים לקבועים ורציפים במרווחים של 5-7 דקות. בשלב הרציף, כל ציר יהיה מלווה בכאבים חדים ועוצמתיים המקשים על היולדת לבצע תזוזה באותו הרגע. בהתאם לרגישות היולדת לצירים וסף הכאב שאותו היא חווה, היא תוכל לבקש זריקה אפידורלית.
סיכונים הכרוכים בהזרקת אפידורל
את הזריקה מבצע אך ורק רופא מרדים. לפני הזרקת החומר, עליו לפרט בפני המטופל/ת את הסיכונים הכרוכים בזריקה וביניהם האטת קצב הלידה, הצורך בעירוי נוזלים טרם ההזרקה עקב התרחבות כלי הדם במקביל לירידה בלחץ הדם, הקרנת ההרדמה גם לגפיים התחתונות, אבדן זמני של השליטה בשתן, דליפת נוזל מחוט השדרה בעקבות ניקוב המזרק.
עם הידע והניסיון המוצלחים של מחלקות בתי החולים ברחבי הארץ, הפכו סיכונים אלה לנדירים. על כן נחשבת הזריקה לבטוחה ומוצלחת יחסית.
אופן מתן הזריקה
הזריקה עצמה ניתנת בשכיבה על צד שמאל ובקימור משמעותי של הגב, תוך שמירה על מנח סטטי למספר רגעים.
הרופא המרדים יחטא את האזור ויזריק למשך מספר שניות. לאחר מכן תוחדר מחט לאזור עמוד השדרה ודרכה תועבר צינורית דקה לתוך החלל האפידורלי. באמצעותה יתקבלו חומרי האלחוש במינון נוסף, בהתאם לצורך.
לאחר מכן מוציאים את המחט ומקבעים את הצינורית, כשם שמקבעים עירוי בזרוע. מכשיר העירוי שאליו מחוברת הצינורית, מטפטף באופן קבוע את חומר ההרדמה במהלך הלידה וללא כל התערבות נוספת.
השפעת האפידורל
המינון המוזרק מותאם אישית למשקל הגוף ומצב הלידה שבו היולדת נמצאת.
בחלק מן המקרים, היולדת תוכל להגביר את המינון או להשתמש במנה נוספת באמצעות לחיצה על כפתור מכשיר העירוי המחובר לאזור האפידורלי. היחלשות הצירים תורגש תוך דקות ספורות מרגע מתן חומרי האלחוש וההקלה תהיה מקסימלית תוך כ-10-15 דקות.
מחקרים הוכיחו שמתן אפידורל מאריך את משך הלידה ומחליש את הצירים. לכן לא נהוג לתת אפידורל מוקדם מידי ובדרך כלל יעדיף הרופא המטפל להמתין עד לשלבי הפתיחה המתקדמים.
רשימת המקרים שבהם לא ניתן לתת אפידורל:
- רמת הטסיות בדם נמצאת מתחת למאה אלף.
- מתרחש שימוש קבוע בתרופות מדללות דם (אספירין למשל).
- קיים מצב זיהומי סיסטמי.
- עמוד השדרה מכיל עיוות מסוים, שמונע את הגישה לחלל האפידורלי.
- מתרחש תת לחץ דם.
- נשים מקועקעות בגב התחתון כך שהאזור האפידורלי מכוסה במלואו, לא יוכלו לקבל את הזריקה.
- אם הלידה כבר קרובה או מתפתחת מאוד מהר ותתרחש תוך זמן קצר.
מה ייחשב רשלנות רפואית בזריקת אפידורל?
אם חלה פגיעה כלשהי בעקבות השפעת זריקת האפידורל או אופן ההזרקה עצמו, ייתכן והדבר יוגדר כרשלנות.
רגישות לחומר ההרדמה עצמו לדוגמה, עלולה לייצר תופעות לוואי קשות כמו האטת קצב הלידה והגדלת הסיכוי ללידת מכשירים. אם כתוצאה מהאטת הלידה חלה למשל לידת וואקום שגרמה לנזק לתינוק, יהיה ניתן לעמוד על הקשר הסיבתי שבין זריקת האפידורל לנזק שנגרם לעובר.
רשלנות במתן אפידורל מתבטאת במקרים שבהם נגרם נזק ממשי בעקבות שימוש לא נכון, הזרקה שלא מטעם גורם מיומן או מתן מינון שגוי. גם מקרים שבהם התרחש אבחון שגוי, למשל כאשר קיימת בעיה בתפקוד קרישת הדם או שישנו זיהום מקומי שהתנפח כתוצאה מהזריקה.
רשלנות מצד הרופא המרדים
הרשלנות מתבטאת ברוב הזמן כלפי הרופא המרדים.
אם הרופא לא התייחס למדדים הרפואיים טרם הזריקה או לרגישות לחומר זה, אם לא ניתנה הסכמה מדעת לגבי הסיכונים שכרוכים במתן אפידורל וכמובן אם הזריקה ניתנה על ידי רופא בלתי מוסמך או מיומן, שאיננו רופא מרדים בהגדרתו.
הוכחת קשר סיבתי
ברגע שישנו קשר סיבתי בין הזריקה לנזק שנגרם, בית המשפט יפסוק לטובת התובעים עצמם ויחליט על גובה הפיצויים המוסכם.
הוכחת הקשר הסיבתי מתקיימת לרוב על ידי הגשת חוות דעת מומחה לבית המשפט שתקבע זאת. ההליך המשפטי מתבצע מטעם עורך דין נזיקין מוכשר, המיומן בתיקי רשלנות רפואית בהריון ולידה. עורך הדין יוכל ללוות את התובעים לאורך בניית התיק ואיסוף חומרים רפואיים ותיעוד הקשורים במתן הזריקה ובנזק שהתקיים ויעמוד על סיכויי התביעה האפשריים.
לאחר מתן האפידורל: זירוז ולידת מלקחיים. האם מדובר ברשלנות?
לבית המשפט העליון הגיע תיק שעניינו רשלנות רפואית בזריקת אפידורל.
המקרה התייחס ליולדת שקיבלה את הזריקה לבקשתה, אך סבלה מאדישות עקבית של הצוות המטפל ורופאי המחלקה, כך שלא התבצע שום מעקב אחר מצבה לאחר מתן הזריקה. כאמור, עם מתן האפידורל נדרש הצוות לעקוב אחר מדדיה של היולדת וכן לדאוג למוניטור קבוע עד להתרחשות הלידה בפועל.
הצוות שלא עמד כלל בהנחיות המעקב, לא איתר בזמן את הירידה בלחץ הדם של היולדת והירידה בדופק העובר. משהדבר התגלה, הוחלט לזרז את הלידה וליילד באמצעות מלקחיים. כתוצאה מלידה זו חווה התינוק פגיעה שגרמה לו לשיתוק מוחין.
בית המשפט קבע כי מתקיים הקשר הסיבתי בין מתן הזריקה לנזק החמור של היילוד ואף מצא שהרופאים לא שעו לפתור או להתייחס לבעיית לחץ הדם.
כמו כן, בשל היעדרן של רשומות רפואיות, הועבר נטל ההוכחה שלא התקיימה רשלנות על בית החולים והצוות הרפואי. משלא הצליחו להוכיח זאת, קבע בית המשפט כי מדובר ברשלנות ונפסקו לתובעים פיצויים בסך 500,000 ₪.
רשלנות רפואית בזריקת אפידורל – מה גובה הפיצויים?
בית המשפט אמון על בדיקת נסיבות המקרה לגופו ומתבסס על הוכחת הקשר הסיבתי על מנת לקבוע האם התביעה תתקבל או תידחה.
אם בית המשפט ימצא כי קיים קשר בין זריקת האפידורל לנזק שנגרם, הוא יפסוק פיצויים בשיעור משתנה בהתאם לחומרת המקרה.
שיעור הפיצויים בתיקי רשלנות אפידורל עומד על מאות אלפי שקלים ומורכב מההפסד החודשי של הניזוקים בגין חוסר השתכרותם בתקופת המחלה או אם חלילה התגלתה להם בעיה צמיתה, בגין עזרת הזולת בעתיד, הוצאות ניידות וטיפולים, בגין כאב וסבל והוצאות משפט.
