לידת עכוז היא מצב שבו התינוק המצוי ברחם או בפתחה של תעלת הלידה, נמצא במנח לא תקין.
במקום המצב הרגיל שבו הראש של התינוק היה החלק המוביל של גופו אל עבר תעלת הלידה, רגליו או עכוזו מופנים כלפי פתח האגן.
רשלנות רפואית בלידת עכוז מתרחשת כאשר הלידה הייתה לידת עכוז ובעקבותיה נגרמו סיבוכים רפואיים, לאם או לתינוקה או לשניהם.
הסיבות למצג עכוז בקרב העובר
מצגי עכוז באופן כללי, נובעים ממספר נסיבות אפשריות. ההיתכנות שלהם נגרמת כאשר תצורת האגן של האם שונה באופן יחסי או שקיימים גידולים או עיוותים ברחמה.
סיבות נוספות הן ריבוי מי שפיר, הריון מרובה עוברים ולידה מוקדמת. לרוב, מצג עכוז יאותר כבר בבדיקת האולטרסאונד הסמוכה למועד הלידה. בחלק מהמקרים, הרופא המטפל ימליץ על ניתוח קיסרי.
בחלק אחר מהמקרים יתבצע ניסיון של היפוך – תהליך ידני שבו הרופא מנסה לגרום להיפוך העובר ברחמה של היולדת, על מנת ליצור מצב שבו ראשו יהיה החלק שמוביל אל פני תעלת הלידה. אם ההיפוך צולח והעובר נותר כלפי מטה גם בבדיקות הבאות, יהיה ניתן לבצע לידה נרתיקית וטבעית ככל האפשר.
סיכונים המאפיינים לידות עכוז שלא בניתוח קיסרי
במצבים שבהם מתרחשת לידה פעילה והעובר נצפה במצג עכוז, על הצוות הרפואי לקבוע האם נדרש ליילד בניתוח קיסרי.
אם היולדת לא תופנה לניתוח, עשויים להיווצר סיכונים חמורים ובראשם סכנת מוות הגבוהה פי 3 ביחס לסיכוני התמותה בכל לידה אחרת, נזקים נוירולוגים צמיתים, שברים, פריקות, הפרעות נשימה, שיתוקים מסוגים שונים וסיבוכים רפואיים בקרב היולדת, כתוצאה מאבדן דם משמעותי.
מה תיחשב רשלנות רפואית בלידת עכוז?
כל נזק שנגרם לאם ולתינוקה כתוצאה מלידת עכוז, הוא נזק שמקורו בחוסר זיהוי מצג התינוק או בהתנהלות לקויה מאוד של הלידה.
במילים אחרות – הצוות הרפואי לא התנהל בהתאם להנחיות המקובלות. מכיוון שלמצגי העכוז מספר מנחים שונים, נדרש זיהוי של המצג המדויק בקרב התינוק לפני הלידה.
אם מצג התינוק מתבטא כשרגליו מובילות אל פתח התעלה, מדובר בסיטואציה המסוכנת מכולם ובה חובה לבצע ניתוח קיסרי בלבד. מצגים נוספים הם כאשר ירכי התינוק כפופות לבטנו, כך שישבנו ושוקיו של נמצאים בתחתית הרחם ובמצב שבו רגלי התינוק ממוקמות מתחת לגובה העכוז.
על פי הנהלים הרפואיים, נקבע כי כל לידת עכוז מחייבת את הימצאותם של רופא מומחה ורופא נוסף בחדר הלידה. אם חל מצב שבו היולדת לא הופנתה לניתוח קיסרי ונגרמו לה ולתינוקה נזקים קשים, אפילו חלילה מוות, הדבר ייחשב רשלנות רפואית לידת עכוז ויינתנו פיצויים משמעותיים.
כמו כן, אם קיים סיבוך מיילדותי קשה במקביל להימצאותו של העובר במנח שאיננו תקין (אחד ממנחי העכוז), יש להפנות את היולדת ללא דיחוי לניתוח קיסרי. כל התמהמהות והמתנה להתפתחות של לידה ספונטנית במצבים כמו צניחת חבל הטבור או היפרדות שליה עשוי לקלוע את התינוק למצוקה קשה ולסכן באופן משמעותי וחמור את חייו.
לידת מלקחיים במצג עכוז – מקרה לדוגמה
במקרה מוכר שמתייחס לרשלנות רפואית שאירעה במהלך לידת מלקחיים, כשהתינוק במצב עכוז, פסק בית המשפט לתובעים סכום כספי של 25,000 ₪.
התביעה אירעה בשנת 1991 ועל כן, סביר שאם תרחיש כזה יקרה בימינו, פסיקת גובה הפיצויים תהיה פי כמה וכמה מסכום זה. התובעים טענו שבית החולים התרשל בתפקידו, הפר את חובת הזהירות וביצע לידה בלתי מיומנת ומקצועית.
הפרה זו התבטאה בחוסר הימצאו של רופא גניקולוג ומיילדותי מומחה במהלך הלידה וחוסר הזעקת רופא תורן לחדר הלידה מטעם הצוות הרפואי. מאחר ושום גורם מקצועי לא היה נוכח על מנת לקבל החלטה על ביצוע לידה קיסרית, הלידה בוצעה באופן נרתיקי באמצעות מלקחיים. כמו כן, לא הוסברו ליולדת כל הסיכונים וההשלכות של דרכי הלידה שנבחרו עבורה.
כתוצאה מכך, נולד התובע עם שבר בעצם הבריח ותסמונת השיתוק על שם ארב ועל שם קלומפקה.
כאמור, נייר העמדה של בתי החולים ומחלקות היולדות בישראל קובע פרקטיקה רפואית, לפיה על כל לידת עכוז לעמוד בכללים הבאים: ההחלטה על אופן וצורת היילוד יתקבלו על ידי רופא מיילד מומחה, הלידה תתבצע על ידי שני רופאים מיילדים, כאשר האחד מהם הוא הרופא התורן או רופא מומחה וקיימים רופא מרדים ורופא ילדים זמינים לחדר הלידה במהלך כל התרחשות הלידה. נייר העמדה אף קובע כי היולדת זכאית לקבל הסברים, מידע והשלכות מפורטים לגבי מצג העובר שלה ודרכי היילוד האפשריות (לידה ידנית ולידה קיסרית).
מנגד, טען בית החולים שבו התקיימה הלידה, שיש לדחות התביעה מאחר ולא צורפה אליה חוות דעת רפואית מנומקת, אלא מסמך רפואי בלבד לגבי הנכות האורתופדית שממנה סובל התובע. נוסף על כך, פירט בית החולים לגבי התרחשות הלידה.
לפי טענות ההגנה, היולדת התקבלה בשבוע ה-41 להריונה עקב ירידת מים. התינוק נצפה במצג עכוז אך אובחן בגודל תקין, ללא הידרוצפליה של ראשו ולכן הוחלט לבצע לידה נרתיקית.
הסיכויים לדחיית התביעה – נמוכים
למרות שכל יולדת מייחלת ללידה תקינה ובריאה ומבחינה סטטיסטית אחוז גבוה מלידות העכוז מסתיימות בדיוק כך, כל מקרה שבו מהלך קבלת ההחלטות לאורך הלידה היה לקוי עשוי להיחשב כרשלנות רפואית.
אמנם בדוגמה שהצגנו נראה כי מדובר במקרה חמור שלא ננקטו בו נהלים וחובת הזהירות המתבקשים ועל אף הדבר נפסקו פיצויים בגובה יחסית נמוך, אך צריך להבהיר שמאז אותו מקרה, הלך וגבר הידע בתחום הרשלנויות הרפואיות לסוגיהן. כיום כל לידה שנגרמו ממנה נזקים לאם ובייחוד לתינוקה, נחשבת למקרה חמור הנבדק בכובד ראש ובמלוא המקצועיות ברמה המשפטית.
איך מגישים את התביעה?
כדי להוכיח את קיומה של רשלנות רפואית לידת עכוז, חשוב לגייס לצדכם עורך דין בקיא ומיומן בתחומי רשלנות הריון ולידה, עם ניסיון קודם ורב בתיקים דומים.
במסגרת בניית התיק, הורי התינוק יידרשו לאסוף ולהגיש כל מסמך המפרט את מהלך ההריון, מהלך הלידה, הפעולות הרפואיות שבוצעו (אם היו כאלה) במהלך הלידה או טרום הלידה, מסמכים הנוגעים לטיפולים שעובר התינוק הפגוע או חלילה מסמכים הנוגעים לפטירתו של היילוד במהלך הלידה, מסמכים רפואיים בנוגע למצבה של האם, עריכת תצהיר וכל מסמך, אישור, בדיקה ותיעוד עתידיים של מצבם הרפואי של האם ותינוקה מכאן והלאה.
קבלת חוות הדעת הרפואית
במקביל לאיסוף המסמכים ובניית התיק, תתרחש גם פנייה לרופא מומחה לעניין מתן חוות דעת מקצועית. חוות דעת זו תוכל לשפוך אור נוסף על סוגיית התביעה, לעמוד על הסכנות או ההפרות שאותן ביצע הצוות הרפואי או שגרם להן וכיצד יכול היה להימנע מכך תוך עמידה נכונה בנהלים והפעלת שיקול דעת סביר כלפי היולדת והלידה עצמה.
ניהול התיק המשפטי ופסיקת פיצויים
לאחר שיוגש התיק לבית המשפט וייפתח, תהיה רשאית התביעה למסור את טענותיה על סמך נסיבות המקרה. אם בית המשפט יהיה סבור בסופו של דבר כי מדובר ברשלנות בעקבות לידת עכוז, הוא עשוי לפסוק פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים.
