רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה

היפרדות שליה נחשבת לסיבוך הריון המאפיין כאחוז מכלל ההריונות ובמהלכו מעטפת השליה נפרדת מהרחם ומובילה לדימומים.

תופעה זו מוכרת לרוב בשליש האחרון להריון ועלולה להוביל למוות העובר במקרה של היפרדות חמורה.

האם עשויה לסבול במקביל מהפרעה באספקת הדם שתגרום גם היא לסכנת חיים בשל ירידה בלחץ וכמות הדם והחמצן.

רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה מתבטאת באבחון שגוי או לקוי ואף היעדר אבחון של המקרה, לרבות קבלת החלטות על הליכים רפואיים מיותרים או מסוכנים שגרמו לנזק גופני והחמירו את מצב היולדת ותינוקה.

היבט נוסף של הרשלנות, עשוי להיגרם כאשר לא התקיימה הסכמה מדעת מצד האם לניתוח קיסרי.

חשיבות השליה לחיי העובר במהלך ההריון

תפקידה של השליה הוא לבצע ולסנכרן את חילוף החומרים המתקיים בין האם לעובר, כמו גם וויסות מעברי החמצן והמזון.

השליה מסייעת לייצור והפרשת הורמונים, מגנה על העובר מחבלות וזיהומים ומכוח אלה, היא הכרחית לקיומו והתפתחותו של העובר מהרגע הראשון ועד לעזיבתו את הרחם. בסיום הלידה, כרבע שעה לאחריה, הרחם יפלוט החוצה את השליה וחבל הטבור אליו היה מחובר התינוק.

ממה נגרמת היפרדות שליה?

הסיבות להיפרדות שליה אינן ידועות, אך קיימים מספר גורמים שעשויים להוביל לכך: ירידת מים מוקדמת, עבר של לידות קיסריות, זיהום תוך רחמי, רעלת הריון, עישון במהלך ההריון, הריון מרובה עוברים, יתר לחץ דם, חבל טבור קצר, חבלה או טראומה בבטן ועוד.

אבחון היפרדות השליה מתרחש בעקבות ניטור קצב לב העובר. האטה בדופק בליווי כאב רחמי או מיחושים בבטן, דימומים, חיוורון ורחם מוגדל יעלו את החשד כי חלה היפרדות שלייה. אם ההרה מתלוננת על דימומים וכאבי בטן בכל שלישי ההריון, מחויב הרופא הגניקולוג לבצע בדיקת אולטרסאונד שתשלול סיבות אחרות לדימומים.

אופן הטיפול הרפואי במצבים אלה

כל טיפול במצב של היפרדות שליה ייקבע בהתאם לכמות הדם שאיבדה האם ומצבו הנוכחי של העובר.

אם גילו של העובר הוא פחות מ-36 שבועות ולא נצפתה מצוקה עוברית ולאם אין תסמינים קליניים, יהיה צורך להמשיך במעקב הריון (לעתים באשפוז ובהשגחה רפואית בבית החולים) עד שיגיע העובר לבשלות או אם חלילה האם או עוברה ייכנסו למצוקה.

במקרים שבהם העובר יגיע לבשלות ללא כל סיבוך נוסף, יעדיפו הצוותים הרפואיים בדרך כלל לבצע לידה וגינלית. אם קיימת מצוקה עוברית, היולדת תופנה מיד לניתוח קיסרי.

האם הצוות הרפואי מסוגל למנוע מצבים של היפרדות השליה?

צריך לזכור שהיפרדות שליה הוא מצב בלתי צפוי ובלתי נמנע.

אין למעשה פעולות מיוחדות שהרופאים והצוותים הרפואיים יוכלו ליישם כדי למנוע ממצב זה להתרחש ואף לא ניתן לחזות את התופעה מראש ולהזהיר לגביה את היולדת. לכן מדובר בסוג רשלנות מורכב בהרבה מזה שמאפיין את יתר הרשלנויות הרפואיות בהריון ולידה.

כדי לעמוד על רשלנות בתיקים אלה, נדרשת חוות דעת מקצועית, בדרך כלל מטעם מספר מומחים רפואיים שתקבע כי התקיים קשר סיבתי בין הטיפול שהעניק הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם לתינוק וליולדת.

היפרדות שליה וקרע ברחם

שני הסיבוכים הנפוצים ביותר בקרב יולדות, הם היפרדות שליה וקרע ברחם.

אחד מהם מבחינה סטטיסטית, יופיע אצל אחת לכל מאה יולדות, כשאחוז התמותה של היילודים הסובלים ממצב זה עומד על כ-30%. קרע ברחם נחשב לסיבוך הריון מסוכן במיוחד, שבו נשקפת סכנת חיים משמעותית וחמורה ליולדת ולעוברה. הקרע נוצר כאשר מתרחשת היפרדות של נוזלי הרחם מדופן הרחם.

כתוצאה מכך, יתרחש בחלל הרחם דימום משמעותי, שעשוי להוביל לצניחת השלייה ובמקרים חמורים במיוחד גם למעבר של העובר עצמו אל תוך חלל הבטן. זהו סיבוך שנפיצותו עומדת על כ-0.7% מכלל הלידות וכל התרחשות שלו, או חשד להתקיימותו מהווים סיכון חיים חמור שמחייב תגובה רפואית מהירה ומקצועית ביותר.

גם קרע ברחם הוא מצב שלא ניתן לצפות או לנבא מראש ולכן אין לו כל פעולת מנע או הכנה. חשוב לציין שגם במקרים אלה, קיימים גורמים מסוימים שמגבירים את הסיכון ובראשם צריכת ניקוטין, סמים ואלכוהול במהלך ההריון.

בנוסף, יולדות שמוגדרות מכל סיבה שהיא בקבוצת הסיכון, יעלו את הסיכוי לחוות סיבוכים מהסוג הזה. על הגורם הרפואי המטפל להביא את מידע זה בחשבון וכמובן להסביר על כך ליולדת.

מה גובה הפיצויים האפשרי על רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה?

דוגמה ראשונה

מיטל נולדה לאם שהגיעה למיון היולדות עקב ירידת מים בשבוע ה-35 להריונה. אמה אושפזה במחלקת יולדות וכבר בבוקר למחרת החלה לסבול מדימומים וכאבי בטן. היא הובהלה לחדר הלידה, שם איבדה את הכרתה עקב דימום קשה. בשלב מסוים פסק הניטור שבוצע לדופק התינוקת ומחשש לחייה, בוצעה לידת מלקחיים. מיטל נולדה במשקל של 2.5 ק"ג, ללא נשימה ודופק ועברה החייאה. כתוצאה מהליכי לידתה הקשים, סובלת מיטל מנזק מוטורי ונוירולוגי חמור. היא הגישה תביעה לבית המשפט בגין רשלנות רפואית ונפסקו לה פיצויים של למעלה מ-3 מיליון שקלים.

מכתב התביעה עולה שרשלנות הצוות הרפואי הייתה כתוצאה מכך שלא בוצעה לאם בדיקה קלינית לפני הלידה ובמהלכה. חוות דעת המומחה שצורפה לתביעה, העלתה את המסקנה כי הרופאים אף התעלמו מהאפשרות שהתרחשה היפרדות שליה ופרק הזמן שחלף בין הדימום הקשה ללידה עצמה היה ארוך מאוד.

דוגמה שנייה

מקרה אחר שהגיע לשולחנו של בית המשפט עסק באישה תושבת הפזורה הבדואית, שעברה 12 לידות מוצלחות. בהריונה ה-13, היא הגיעה לבית החולים בעקבות כאבי בטן חמורים. למרות זאת, היא שוחררה לביתה לאחר שבוצעה לה בדיקה שטחית בלבד. תוך זמן קצר מצבה של היולדת הוחמר והיא הגיעה שוב לבית החולים. היא הובהלה לניתוח קיסרי שבמהלכו נצפתה היפרדות שליה. למרבה הצער המאמצים לא הועילו ונקבע מותו של העובר במהלך הלידה. בית המשפט קבע שההיסטוריה הרפואית של התובעת, בדגש משמעותי על מספר לידותיה בעבר היו אמורים לעורר אצל הצוות הרפואי חשד להיפרדות שליה ואסור היה לו להתעלם מתלונותיה. ליולדת נפסקו פיצויים בסך של 430,000 ₪.

במקרה אחר הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית בעקבות קרע ברחם. הרשלנות על פי התביעה, התבטאה בכך שמהלך הלידה וקבלת ההחלטות בקרב הצוות הרפואי הם אלו שהובילו למותה של התינוקת. בית המשפט אכן קבע כי מדובר ברשלנות חמורה שגרמה לנזק רפואי קשה לתינוקת והוביל בסופו של דבר לפטירתה. בתיק זה נפסקו פיצויים של למעלה מ-500,000 ₪.