תסמונת ארב או שיתוק על שם ארב (Erb’s palsy), מוגדרת כשיתוק לידה בעקבות טראומה שנחוותה במהלך הלידה.
תסמונת זו מלווה במגבלה בשורשי העצבים בחוליות הצוואר החמישית והשישית וגורמת נזק משמעותי.
פעמים רבות נזק זה מתבטא בשיתוק חלקי או מלא של מקלעת הזרוע (brachial plexus) אצל היילוד.
בחלקם המכריע של המקרים, ניתן למנוע את הנזק תוך נקיטת אמצעי זהירות קריטיים, לרבות הערכת משקל העובר ושיקול להפנות את היולדת לניתוח קיסרי יזום ולא ללידה רגילה.
אם יתגלה שלא ננקטו אמצעי זהירות סבירים שהיו יכולים למנוע את תסמונת ארב, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות רפואית.
הרשלנות תצטרך לעמוד על הקשר הסיבתי שבין התנהלותו הלקויה של הצוות הרפואי, לבין הנזק שנגרם לתינוק.
מהי תסמונת ארב וכיצד היא נגרמת?
תסמונת ארב נגרמת מסיבוכים שהתרחשו במהלך הלידה ובראשם יילודים שמשקלם גבוה והם אינם מסוגלים לצאת מתעלת הלידה. אם משקל או גודל היילוד גדולים מאוד, עשוי להיווצר מצב המכונה פרע כתפיים, שבו כתפי התינוק "נתקעות" בתעלת הלידה ואינן מסוגלות להיחלץ ממנה בחופשיות.
סיבות נוספות להיווצרות התסמונת הן ניתוק עצבי בעקבות משיכת גפיים, כתפי התינוק או ראשו החוצה, מצבים של לידת עכוז או לידת מלקחיים, מצבה הבריאותי של היולדת בעקבות סוכרת הריון או שימוש מקדים במשככי כאבים וסמי הרדמה.
חובת הזהירות של הצוות הרפואי כלפי האם ותינוקה
הצוותים הרפואיים שנמצאים בבתי החולים השונים, עושים את מלוא המאמצים כדי להימנע מכל סיטואציה מסוכנת או בלתי סבירה שעשויה לגרום לנזקים לאם ולתינוקה. לכן טרם הלידה, מתבצעות בדיקות הדמיה המעריכות את מבנה הכתף ושוללות כל סיכוי לשבר בעצם הזרוע או עצם הבריח.
אם הצוות הרפואי סבור שקיים חשש לתסמונת בשל הערכת משקל או גודל גבוהים, הוא עשוי לבצע גם אולטרסאונד תכוף יותר ובדיקת MRI. כאשר הרופא קובע כי נשקפת וודאות גבוהה עד מוחלטת לכליאת כתפיים, עליו להפנות את היולדת לביצוע לידה קיסרית בלבד, שבה לא יתקיים כל סיכוי ללקות בתסמונת ארב.
מהו גובה הפיצויים האפשרי לרשלנות רפואית תסמונת ארב?
במקרה לדוגמה, זוג ההורים שתינוקם סובל מתסמונת ארב הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית מאחר ותינוקם נולד בלידה רגילה ואכן סבל מפרע כתפיים. כתוצאה מכך, חילוץ היילוד גרם לשיתוק ביד ימינו.
לפי כתב התביעה שהוגש, היולדת ותינוקה היו מוגדרים כבעלי סיכון גבוה, מאחר וברקע של האישה שסבלה מסוכרת הריונית, היו לידות רבות וברחמה התגלה ריבוי של מי שפיר. מצב זה כשלעצמו הגביר משמעותית את הסיכון לכליאת כתפי היילוד.
חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם התובעים, אף קבעה שבמצב שבו היולדת סובלת מסוכרת הריון והמשקל של העובר גבוה מ-4 ק"ג, חלה חובה ליילד בניתוח קיסרי. כתוצאה מכך, על הצוות לבצע בדיקת סוכר והערכת משקל באולטרסאונד טרם הלידה.
הצוות שלא ביצע את בדיקות אלו, לא עמד למעשה על הסיכונים האפשריים וגרם לפגיעה במרכז עצבי, שהובילה לתסמונת ארב.
עצם העובדה שהיולדת נמנעה באופן עצמאי ממעקבי ההריון שלה, העלתה כנגדה טענות הפוכות, שבהן הופרך הקשר הסיבתי ואף נקבע שהתובעת עצמה התרשלה. לאחר שבית המשפט שמע את טענות שני הצדדים, הוא השתכנע כי הצוות הרפואי התרשל בביצוע הבדיקות הנדרשות וכי קיים קשר סיבתי משמעותי בין ההתנהלות הלקויה לנזק שנגרם.
בבסיס המשפט עמדה השאלה האם מדובר בעובר מקרוזומי (עובר שגודלו מעבר לטווח הנורמה) והאם לפי נסיבות המקרה, היה ניתן לבצע את הלידה שלא באופן ידני. בית המשפט פסק פיצויים בגובה 1,185,900 ₪ ליולדת, בגין כאב וסבל, הוצאות בעבר, הפסד שכר ופנסיה עתידיים ועזרת הזולת בעבר ובעתיד.
גורמי הסיכון האפשריים לשיתוק על שם ארב:
- משקל גבוה של העובר (זהו הסיכון המשמעותי ביותר)
- סכרת הריון שאחד מסיכוניה הוא לידת עוברים במשקל רב
- מימדים קטנים יחסית של האם
- עלייה משמעותית במשקל במהלך ההריון, המוערכת בכ-20 ק"ג ומעלה
- מצוקה עוברית כתוצאה מפרע כתפיים: כאשר שרירי הכתף המגנים על מקלעת הזרוע נרפים בעקבות משיכה חזקה
- לידות עבר שהתקיימה בהן התסמונת
- לידות עבר שבהן היילודים היו במשקל חריג
- מצג עכוז במהלך הלידה
אם ידועים גורמי הסיכון הללו או חלקם, חובה על הצוות הרפואי לנקוט בכל אמצעי זהירות אפשרי על מנת למנוע היווצרות של השיתוק במהלך הלידה. הצוות נדרש למעקב והערכת משקל קפדניים, איזון ערכי הסוכר של היולדת וכמובן הפנייתה לניתוח קיסרי והימנעות מלידה וגינלית.
בעיות רפואיות שמהן עשוי היילוד לסבול בעקבות שיתוק ארב:
- אבדן היכולת לבצע פעולות הרחקה מהגוף באמצעות הזרוע, שמקורן במפרק הכתף
- קושי בהטיית הזרוע וסיבוב האמה, ללא יכולת להפנות את גב כף היד כלפי מטה
- אחיזה חלשה בכף היד
- איבוד תחושה
- רפלקסים חלשים או חלקיים לאורך היד
- כאב עקבי ורציף שממנו התינוק סובל בנגיעה באזור הפגוע ומוביל לבכי
האם ניתן להחלים מהתסמונת? תשובות להורים מודאגים
תסמונת ארב תוכל להתרפא במידה מסוימת, כל עוד הנזק הראשוני שנגרם הוא מתיחת העצבים, שהובילה לדימום מקומי ובצקת. במקרה זה, ההחלמה תהיה מלאה תוך חודשיים בקירוב מיום הלידה.
אם התרחשה פגיעה חמורה יותר בעצב, שהובילה לקרע בסיבי העצב עצמו, סיכויי ההחלמה המלאה יפחתו והיא תלווה בכאבים חזקים, בעיקר לאחר השינה.
דרכי הטיפול בשיתוק
הטיפול הניתן לתינוקות הסובלים מתסמונת ארב הוא קיבוע הזרוע שנפגעה. בהמשך יהיה צורך בטיפולי פיזיותרפיה, הנעות פאסיביות של הכתף והזרוע, ריפוי בעיסוק ולעתים גם שימוש בהידרותרפיה.
אם טיפולים אלה לא מסייעים עם הזמן להתרפאות או שקיימת פגיעה בטווח התנועה שאיננה משתפרת, יהיה צורך לבצע ניתוח. הניתוח נחשב כיעיל כל עוד הוא מבוצע עד לגיל שנה וחצי.
אבחון מוקדם של השיתוק הוא קריטי, משום שבאותו הרגע יהיה צורך להתחיל בשיקום. ככל שהטיפול יתבצע סמוך למועד הלידה, הוא יוכל לשפר את הפרוגנוזה.
אם לתינוקכם נגרמה תסמונת ארב, אלה המקרים בהם תוכלו להגיש תביעת רשלנות רפואית:
- כאשר התינוק נולד במשקל של 4.5 ק"ג ומעלה והלידה הייתה רגילה, ללא ניתוח קיסרי
- במצב שבו לא בוצעה הערכת משקל לעובר בטרם הלידה, לא בוצעו בדיקות אולטרסאונד או MRI וכן לא נבדק טונוס השרירים של היילוד במסגרת בדיקות אלה.
- אם התרחש אבחון מאוחר ובדיעבד של השיתוק
- כאשר נגרם נזק במהלך הטיפול בשיתוק והדבר יוביל לרשלנות רפואית במסגרת השיקומית או במסגרת הניתוח הכירורגי שבוצע.
רשלנות רפואית בתסמונת ארב מחייבת פנייה לעורך דין מומחה לרשלנות בהריון ולידה.
עורך הדין יוכל ללוות את ההורים והיילוד לאורך בניית תיק התביעה ואיסוף המסמכים הדרושים, לגבש חוות דעת מקצועית ולפרט לגבי סיכויי התביעה וקבלת הפיצויים האפשריים. עורך הדין ישאף למתן פיצוי מקסימלי, תוך הגשת מלוא ההוכחות לקיומה של הרשלנות.
אם בית המשפט יתרשם שאכן מדובר ברשלנות שהובילה לקיומו של השיתוק, הוא יפסוק פיצויים גבוהים במיוחד.
